פשעי המלחמה של הוורמאכט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוורמאכט שימש מכשיר עיקרי בידו של אדולף היטלר ובידי המפלגה הנאצית לביצוע פשעי מלחמה. גם אם לא נראה כפשע בפני עצמו את מטרות הגרמנים במלחמת העולם השנייה, שהיו כיבושו של מרחב מחיה דמיוני, המשתרע בין האוקיינוס האטלנטי להרי אוראל, תוך שיעבוד כל העמים היושבים במרחב זה, והשמדה פיזית של אלו שיימצאו "נחותים" (המונח הנאצי הוא תת אדם או Untermensch), מטרות שהוורמאכט שימש כלי מרכזי בניסיון להשגתן, הרי שכל טענה כי תפקידו של הוורמאכט היה לחימה גרידא, אינה עומדת במבחן המציאות.
לאחר המלחמה עלו טענות כי הוורמאכט היה "נקי" מפשעי מלחמה, אשר בוצעו על ידי ארגונים של המפלגה הנאצית כגון האס דה, הגסטאפו, האס אס וכיוצא בזה. טענה זו, בצורתה הקיצונית, עלתה כלפי הוואפן אס אס הוא האס-אס החמוש, אשר כביכול, השתתף בלחימה, כיחידה צבאית, ולא ביצע פשעי מלחמה. זכור בהקשר זה הויכוח סביב ביקורו של הנשיא רונלד רייגן בבית הקברות הצבאי בביטבורג, שבו קבורים גם אנשי וואפן אס-אס. אין לטענות אלו על מה שיסמכו.
תוכן עניינים |
[עריכה] פקודת הקומיסר
הצבא הגרמני לא יצא למלחמת העולם השנייה כשהוא נקי מאידאולוגיה. החיילים והקצונה, לרבות הקצונה הבכירה, היו כבר תחת השפעת שנים של תעמולה הרואה ביהודים, בסלאבים ובקומוניסטים תת אדם שיש להשמידו באופן פיזי. אידאולוגיה זו הגיעה לכדי מימוש במהלך לחימת הוורמאכט בחזית המזרח.
כך הורו קציני הצבא הגרמני, אם ביוזמתם ואם תחת עידוד מן המפלגה הנאצית, לחייליהם, בפקודה שקיבלה מספר נוסחים (למשל הנוסח שהוציא הפלדמרשל רייכנאו, מפקדה של הארמיה השישית, באוקטובר 1941), הידועה כ"פקודת הקומיסר", כי אנשים שיזוהו כקומיסרים, דהיינו פעילים פוליטיים של המפלגה הקומוניסטית, יוצאו להורג ללא משפט. בצבא האדום באותה תקופה היה נהוג הפיקוד הכפול, הן בדרגי הקצונה הזוטרה והן בדרג בכיר יותר, לפיו במקביל לקצין פעל גם קומיסר פוליטי אשר פיקח על הפקודות שניתנות. כך, למשל, היה הגנרל ואסילי צ'ויקוב מפקד הארמיה השישים ושתים בקרב סטאלינגרד, כשלצידו פעל כקומיסר ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב (שהיה לאחר מכן לנשיא ברית המועצות).
"פקודת הקומיסר" הוצאה לפועל על ידי הוורמאכט, ומספר קורבנותיה נאמד במאות אלפים.
במשפטי נירנברג העיד הגנרל ארווין לאהוסן, אחד מארבעת ראשי המדורים באבווהר (שירות המודיעין הצבאי הגרמני), כי נכח בדיון שבו נתן הקולונל גנרל ריינקה, אחד מראשי המחלקות ב-OKW (הפיקוד העליון של הוורמאכט), את הפקודה כי יש להוציא להורג לא רק קומוניסטים, אלא גם אנשים שנראה כי עברו "בולשביזציה". המדובר בהגדרה גמישה הכוללת אנשים הנראים כיהודים, או כבעלי אינטליגנציה. אלו בודדו על ידי הוורמאכט מקרב אוכלוסית השבויים, והועברו להוצאה להורג בידי האס-דה.
[עריכה] היחס לשבויי המלחמה
בתחילת המערכה של הוורמאכט בברית המועצות, ובמיוחד בכיתור הגדול שכותרו גייסות הצבא האדום באוקראינה, נפלו בידי הגרמנים מיליוני שבויי מלחמה. הגרמנים טענו שאמנת ז'נבה אינה חלה על שבויים אלו, מאחר וברית המועצות אינה חתומה על האמנה, ולכן הם אינם מחוייבים לספק להם כל יחס אנושי.
שבויים אלו הוצעדו בצעדות מוות ארוכות, הועברו למכלאות פתוחות בכפור, והורעבו. מכלאות אלו היו מקום שבו שהו מאות אלפי אנשים, שבגדיהם החמים נלקחו מהם, ללא מזון, וללא תנאים היגיניים מינימליים. הם הושארו פשוט למות בכפור, ברעב ובמחלות. אלו מהם ששרדו תנאים אלו, הוכרחו להצטרף לצבאו של הגנרל אנדריי ולאסוב, שהיה צבא של רוסים שלחמו לצד גרמניה, שהורכב משבויי מלחמה. אלו שסירבו לכך, נורו. המדובר בפשע מלחמה אשר הוא שני באכזריותו רק להשמדת היהודים. מספר שבויי המלחמה שנרצחו, הורעבו, והועבדו למוות נאמד בלמעלה משלושה מיליון.
[עריכה] ההשתתפות בהשמדת היהודים
על אף שעיקר השמדת היהודים לא בוצעה על ידי הוורמאכט, שותפים חיילי הוורמאכט שותפות מלאה לפשע זה. ראשית, באפשרם את הפשע, בכיבוש האזור, ובמתן סיוע (אבטחה, תחבורה, איסוף היהודים וכיוצא בזה) למבצעי הפשע. במיוחד נכון הדבר לגבי פעולת האיינזצגרופן. שנית, רבים המקרים שבהם לקחו חיילי הוורמאכט חלק פעיל בהוצאות להורג. כך ניתן לתת כדוגמה את שותפותה של הארמיה השישית בפיקודו של הפילדמרשל רייכנאו (שהוחלף לאחר מכן על ידי פון פאולוס), בטבח באבי-יאר, שבו נורו למעלה משלושים אלף יהודים בערוץ נחל סמוך לעיר קייב.
[עריכה] עונשים קולקטיביים ומלחמה בפרטיזנים
הצבא הגרמני נהג להילחם בפרטיזנים בצורה של עונשים קולקטיביים. כפר שבו נורה חייל גרמני - נשרף על יושביו. מתחילת המלחמה הייתה הגישה כלפי האוכלוסייה האזרחית גישה השמדתית. בין אם המדובר בצוענים וביהודים (שסומנו להשמדה), ובין אם המדובר בסלאבים (שנלקחו לעבודות כפייה בגרמניה). הבעיה אך החמירה כאשר האוכלוסייה קמה על מדכאיה, בצורה של מלחמת פרטיזנים. הדרך של הצבא הגרמני להתמודד עם בעיית הפרטיזנים הגוברת הייתה ענישה קולקטיבית אכזרית.
תיאור אומנותי של פשעי הוורמאכט באוקראינה מצוי בסרטו של הבמאי אלם קלימוב "צא וראה" משנת 1985. הסרט מנציח את העובדה כי כמדיניות שיטתית שרפו הנאצים (בהשתתפותם הפעילה של חיילי הוורמאכט) מאות כפרים אוקראינים על יושביהם.
[עריכה] משפטי נירנברג
הפיקוד הגבוה של הוורמאכט נמצא אשם בפשעי מלחמה אלו, ובפשעים אחרים (במסגרת הדוקטרינה של איסור על "עשיית מלחמה"). שני ראשי הוורמאכט במלחמה הגנרל אלפרד יודל והגנרל וילהלם קייטל הוצאו להורג בתלייה על פשעים אלו. כן נדונו רבים מהמפקדים האחרים לעונשי מאסר שונים.
