אבווהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אבווהר (בגרמנית - "הגנה" או "הגנה עצמית") היה מנגנון המודיעין הצבאי הגרמני בין 1921 ל-1944. שם זה תואם את דרישת בעלות הברית בתום מלחמת העולם הראשונה מגרמניה שלא תקים גוף מודיעין אלא לצורכי הגנה בלבד.^[1]

אחרי 4 בפברואר 1938 היה תוארו המלא של הארגון "מחלקת חוץ לארץ להגנה בפיקוד העליון של הוורמאכט" ("Amt Ausland/Abwehr im Oberkommando der Wehrmacht").

במהלך רוב שנות קיומו הונהג הארגון על יד האדמירל וילהלם קנריס, מתנגד חריף למשטר הנאצי, אשר הקיף עצמו במתנגדי משטר נוספים, כגנרלמיור הנס אוסטר שהיה סגנו, וכגנרל ארווין לאהוסן. ותחת הנהגתם הפך האבווהר למרכז חשוב לפעילי ההתנגדות הגרמנית לנאציזם, ולמנגנון העוסק באופן פעיל בנסיונות להפיל את השלטון, ובחתירה פעילה כנגד נצחון גרמניה במלחמה. בשל כך הופסקה פעילות הארגון בשנת 1944, וראשיו הוצאו להורג.

תוכן עניינים 1 האבווהר לפני קנריס 2 עד למלחמת העולם השנייה 2.1 הארגון מחדש בשנת 1938 3 פעולותיו הצבאיות של האבווהר בזמן מלחמת העולם השנייה 4 פעולות ההתנגדות של האבווהר למשטר הנאצי 5 נפילתו של קנריס 6 הערות שוליים 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] האבווהר לפני קנריס

האבווהר נוצר בשנת 1921 כחלק מ"משרד ההגנה" של רפובליקת ויימאר. על פי הסכמי ורסאי הותר לגרמניה להקים צבא בן 100,000 איש, שכונה רייכסווהר, ובמסגרתו הוקם השירות החדש. מפקדו הראשון של השירות היה המיור פרידריך גמפ, עוזרו לשעבר של וולתר ניקולאי שהיה ראש מנגנון המודיעין הגרמני בזמן מלחמת העולם הראשונה. בתחילה הורכב המנגנון מעשרה קצינים וצוות משרדי. במהלך שנות ה-20 הוקמו בארגון שלוש מחלקות: מחלקה I לסיור, מחלקה II לצפנים וקליטת שידורי רדיו, ומחלקה III לריגול נגדי.

בשנות ה-30 אורגן מחדש משרד ההגנה. ב-7 ביוני 1932, הועמד בראש הארגון קצין ימי בשם קפיטן קונרד פציג. נראה כי על אף שהארגון היה מורכב ברובו מקציני צבא היבשה, יוחסה לו חשיבות מועטה שלא איפשרה להעמיד בראשו קצין שאפתן וקרייריסט. נראה גם כי קציני ים מנוסים יותר במתרחש בארצות זרות.

לאחר עליית הנאצים לשילטון, ב-1933 נקלע פציג למאבק עם היינריך הימלר בשאלת נחיצותן של טיסות סיור מעל פולין. כתוצאה מכך פוטר פציג בשנת 1935 ונשלח לפקד על אוניית מערכה. פציג הוחלף בקצין ימי אחר, קפיטן ברייכסמארין בשם וילהלם קנריס.

[עריכה] עד למלחמת העולם השנייה

עוד בטרם התמנה קנריס למפקד האבווהר, ב-1 בינואר 1935, הזהיר אותו קודמו בתפקיד פנציג מפני נסיונות ההשתלטות של הימלר והיידריך על גופי המודיעין. קנריס היה מודע לרצון זה של בכירי ה-SS, ובעצמו היה אומן התככים, ובמשך תקופה ארוכה הדף את נסיונות ההשתלטות של אנשי ה-SS, במקביל לניהול מדיניות עצמאית שגבלה לעיתים, ולרוב עברה, את קו ההתנגדות הפעילה למשטר.

בשנת 1938 היו אנשי האבווהר מעורבים בנסיונה של קבוצת קצינים בראשות הגנרל לודוויג פון בק, לתפוס את השלטון אם יורה היטלר על פלישה לחבל הסודטים, שהייתה עלולה להצית מלחמה עם בריטניה וצרפת שבמאזן הכוחות הקיים אז הייתה לוורמאכט נחיתות משמעותית בניהולה. בגידתן של בריטניה וצרפת בצ'כוסלובקיה במהלך ועידת מינכן והצלחתו המפתיעה של אדולף היטלר לקבל את חבל הסודטים ללא קרב, הן שמנעו את הוצאת התוכנית לפועל.

[עריכה] הארגון מחדש בשנת 1938

בשנת 1938 אירגן קנריס את הסוכנות מחדש, וחילק אותה לשלושה חלקים -

• היחידה המרכזית (הידועה כיחידה Z בשל המילה "Zentrale" - מרכז בגרמנית) שימשה כמוח של הארגון, וטיפלה גם בענייני כוח אדם וכספים. בראש היחידה הועמד הגנרל מיור הנס אוסטר.

• "יחידת חוץ לארץ", שהייתה בעלת מספר תפקידים - קישור למפקדת הוורמאכט, תיאום עם משרד החוץ הגרמני בעניינים צבאיים והערכת מסמכים זרים, עיתונות ותשדירי רדיו זרים.

• אבווהר II ,I ו-III, שהיו יחידות ריגול נגדי:

• • יחידה I, בראשות הקולונל הנס פלקנברוק טיפלה באיסוף מידע בחוץ לארץ. בה היו תת יחידות לזיוף מסמכים, תת יחידה לצבאות המערב, תת יחידה לצבאות המזרח, תת יחידה לאיסוף מידע צבאי טכני, תת יחידה לתקשורת רדיו, תת יחידה לביון אווירי, תת יחידה לביון ימי, תת יחידה לביון אווירי טכנולוגי, תת יחידה לביון כלכלי, ותת יחידה לביון טכנולוגי.

• • יחידה II בפיקודו של הגנרל ארווין לאהוסן טיפלה בנושא החבלה, ויצרה קשר עם קבוצות מיעוט בארצות חוץ לצורך ביצוע פעולות חבלה ואיסוף מידע. ליחידה זו הייתה מסופחת יחידה בשם "יחידת ברנדנבורג" שהייתה יחידת קומנדו עילית, בסדר גודל שעלה במהלך המלחמה מפלוגה לדיביזיה.

• • יחידה III, בפיקודו של הקולונל אגברט בנטיווני, יחידת הריגול הנגדי, האחראית למבצעי ריגול נגדי בתעשייה הגרמנית, שתילת מידע כוזב, חדירה לרשתות ריגול זרות, ומניעת מבצעי חבלה על אדמת גרמניה.

יחידות האבווהר כללו יחידות קישור לצבא, לצי וללופטוואפה, אשר היו מעבירות דרישות למידע ספציפי על פי צרכים מבצעיים שוטפים.

בכל מחוז ממחוזותיה הצבאיים של גרמניה הוקמה יחידת אבווהר על פי הדגם של היחידה הארצית, דהיינו נוכחות לאגף הריגול, אגף החבלה, ואגף הריגול הנגדי. יחידות מחוזיות אלו היו בפיקודו של קצין צבא או צי בכיר, ודיווחו ישירות למטה האבווהר. המבצעים שניהלו היחידות המחוזיות היו על פי תוכנית שתכנן קנריס, על פי דרישות שקיבל ממטה הצבא, או לאחר 1941 ישירות מהיטלר. בפועל לכל יחידה מחוזית ניתן כר פעולה נרחב לתכנון וביצוע פעולות. כל יחידה מחוזית יכלה לגייס סוכנים לעצמה, והאבווהר הפעיל רשת של "ציידי כישרונות". ברוב המקרים סוכני האבווהר היו אזרחים מגוייסים, ולא אנשי צבא.

בארצות נייטרליות הסווה האבווהר את פעולותיו כאשר פעל משגרירויות או משלחות סחר. בארצות נייטרליות אך ידידותיות כספרד של פרנקו, החזיק האבווהר יחידה מחוזית בנוסף ליחידה מוסווית הפועלת מן השגרירות הגרמנית.

[עריכה] פעולותיו הצבאיות של האבווהר בזמן מלחמת העולם השנייה

תחת פיקודו של קנריס התרחב האבהוור והוכיח עצמו כמנגנון מודיעין יעיל בשנים הראשונות של המלחמה. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה "מבצע נורדופול" שתוכנן נגד המחתרת ההולנדית שבאותו הזמן אומנה וחומשה על ידי שירותי המודיעין הבריטים. במרץ 1941 הכריחו אנשי האבווהר סוכן בריטי שנתפס לשדר מסרים לבריטניה שאיפשרו לאבווהר לחדור אל הרשת ההולנדית, ולמעשה לשלוט בה במשך שנתיים, לתפוס כל סוכן שנשלח אליהם, ולהמשיך בשידור מסרים כוזבים.

עם כל זאת, תפקודה של האבווהר בזמן המלחמה היה כושל. רוב המודיעין שאספה לא התקבל בעין יפה בשל סיבות פוליטיות, הקשורות בהנהגה הגרמנית. התחרות עם שירותי המודיעין שבשליטת ה-SS, הייתה יותר מתחרות בין שירותי מודיעין מתחרים. ככל שהתקדמה המלחמה הפכו פעולותיהם של אוסטר וקנריס לפעולות התנגדות למשטר, שהשפיעו על יעילותו של השירות שהפעילו. קנריס ואוסטר היו מבכירי הקושרים בקשר העשרים ביולי, ואף העסיקו יהודים כסוכנים, וסייעו למספר יהודים קטן להמלט לשווייץ. סוכני האבווהר, בידיעתו של קנריס, סייעו לעיתים לכוחות האויב ולסוכניו. קנריס סיפק להיטלר מידע כוזב שהניא אותו מלפלוש לשווייץ, וכן שיכנע את פרנקו לא לאפשר מעבר כוחות גרמנים דרך ספרד לכיבוש גיברלטר.

ה-SS חקר פעילויות אלו במשך שנים, והאשים את קנריס בתחילה כי הערכות המודיעין שלו, במיוחד בכל הנוגע לחזית הרוסית, נגועות בתבוסתנות.

[עריכה] פעולות ההתנגדות של האבווהר למשטר הנאצי

מתחילת המלחמה פעל הנס אוסטר בחשאי באופן שנועד למנוע מגרמניה את הנצחון במלחמה. לאחר כיבוש פולין והכנת התכניות למתקפה במערב, היה האבווהר מעורב בנסיון נוסף של הגנרלים להפיל את היטלר, אך זה נכשל, בנסיבות דומות. המתקפה במערב נדחתה מחודש לחודש, ובין נובמבר 1939 ומאי 1940 ניתנו לצבא מספר פקודות להתכונן למתקפה. ידידו הקרוב של אוסטר היה הנספח הצבאי ההולנדי בברלין, קולונל בשם סאס. אוסטר גילה לו, בתחילה ברמזים, וככל שהתקרב מועד ההתקפה באופן מפורש יותר ויותר, על המתקפה הקרבה. בעלות הברית לא עשו דבר עם המידע שקיבלו, מחשש שהמדובר בסוכן פרובוקטור. המתקפה הצליחה להיות הפתעה אסטרטגית, הן במועד ביצועה, הן בתוכנית המתקפה, והן ביתרון האדיר של הצבא הגרמני בטקטיקה ובאסטרטגיה של לוחמת השריון.

קנריס ואוסטר המשיכו בנסיונותיהם למגעים עם בעלות הברית וקיימו קשר עם סוכן אמריקני בשם אלן דאלס לימים, ראש הסי.אי.אי. דאלס שהה בשווייץ, ושימש כמתווך בין קבוצת הקושרים באבווהר, ובין בעלות הברית.

במהלך כל הפעילות הזו, התקיימה יריבות בין האבווהר ובין גורמים נוספים ב"רייך השלישי", ובמיוחד הגסטאפו, והאס.דה.. גורמים אלו, נאמנים למפלגה הנאצית ולאדולף היטלר, ניסו במשך שנים לעלות על עקבות הקושרים כנגד היטלר ולהביא למעצרם. בשנת 1943 היה האבווהר מעורב בנסיון כושל להצלת יהודים שנקרא "מבצע U7", במבצע זה נשלחו לשווייץ שלושה עשר יהודים, במסווה של סוכני אבווהר ודיפלומטים. בתיאום המבצע עסק אחד מראשי הקושרים כנגד היטלר, הנס פון דוהנאני, עורך דין אשר כבר מתחילת שנות השלושים החל לאסוף חומר כנגד היטלר בתיק סודי שנועד לשמש בסיס למשפטו של היטלר, לכשזה יודח. עם פרוץ המלחמה קיבל דוהנאני תפקיד באבווהר, והיה לאחד מאנשי סודו של אוסטר במבצעיו. שווייץ דרשה כסף במטבע זר עבור כל יהודי שהוברח במסגרת המבצע, ודוהנאני נאלץ לשלם. נתיב המטבע הזר, והעבירות שבוצעו על חוקי המטבע הגרמנים, הוביל את הגסטאפו היישר אל דוהנאני, וזה נעצר, ויחד עמו אדם נוסף בשם דיטריך פון בונהופר שהיה מעורב בעניין. (על חלקו במבצע זה קיבל דוהנאני את תואר חסיד אומות העולם מיד ושם). אוסטר, שהבין שהגסטאפו בעקבותיו, פרש מכל פעילות.

קנריס המשיך זמן קצר להוביל את האבווהר לאחר פרישתו של אוסטר. הנטל שהוטל על כתפיו היה עצום. מחד - היה ראש מנגנון המודיעין הצבאי בעת מלחמה, ואחראי על פעולות מסובכות של ריגול וריגול נגדי, תוך ניהול מאבק מוחות עם מנגנוני המודיעין של בנות הברית. מאידך - היה מטהו באבווהר אחד מן המרכזים הראשיים בקשר כנגד השלטון. קנריס המשיך במדיניותו שנועדה לגרום לגרמניה להפסיד במלחמה לבעלות הברית המערביות. הוא היטעה את היטלר לחשוב שבעלות הברית לא ינחתו באנציו, ב1943, ונטע במוחו את המחשבה שמיליוני עובדי כפיה שהובאו לתחומי הרייך יכולים להתקומם, דבר שהביא למתן פקודה ל"צבא המולדת" (ארמיית עתודה שנועדה לשמש להשמת כוחות מילואים וחיילים שסיימו את אימונם הבסיסי) להכנת תוכנית מבצע להזרמת כוחות לברלין במקרה של התקוממות מסוג זה. הכנת הפקודה מוטלת על קלאוס שנק פון שטאופנברג מראשי הקושרים, והפקודה "מבצע ואלקירי" נוצלה על ידי הקושרים על מנת להזרים לבירה כוחות הנאמנים להם בשעת הצורך.

[עריכה] נפילתו של קנריס

האירוע שהוביל לנפילתו של קנריס, ולחיסול האבווהר נודע כ"מסיבת התה של גב' סולף", והתרחש ב-10 בספטמבר 1943.

יוהנה סולף הייתה אלמנתו של פקיד בכיר במשטר הקייזר, וזמן רב הייתה מעורבת בפעולות התנגדות למשטר, ובקשרים עם אינטלקטואלים שהתנגדו למשטר. במסיבת תה שערכה נכח רופא שוויצי בשם רקסה, שהתברר כי הוא סוכן הגסטפו. רקסה דיווח על "מסיבת התה" לממונים עליו, וב-12 בינואר 1944 נעצרו אנשי חוגה של סולף, והוצאו להורג (פרט לסולף וביתה). אחד מאנשי החוג היה אוטו קיפ, עובד משרד החוץ, שהיה בעל קשרים באבווהר, וביניהם קשרים עם סוכני אבווהר באיסטנבול. סוכנים אלו זומנו לחקירה, אך בידעם את הצפוי להם, הקדימו וערקו לשורות הבריטים.

הגסטפו האמין כי הסוכנים שערקו הסגירו עמם את הקודים הסודיים של האבווהר, וכי הארגון כולו חשוף לבריטים. להיטלר היה די בכך. על אף מאמצי האבווהר להטיל את האשמה על אנשי ה-SS או שירות החוץ, זומן קנריס ל"ראיון" עם היטלר, בו הואשם בכך שהביא לכך שהאבווהר "פורק לחתיכות". קנריס נאלץ להסכים לכך, ופוטר בו במקום. ב-11 בפברואר 1944 הוציא היטלר צו המכפיף את האבווהר ל"לשכה לביטחון הרייך", ה-RSHA בראשה עמד ארנסט קלטנברונר.

לקנריס עצמו ניתן תפקיד חסר תוכן של אחראי על הלוחמה הכלכלית. הוא הושם במעצר בית זמן קצר לאחר מכן, והוחלף על ידי אחד מסגניו בסוכנות הביון הקולונל אלכסנדר הנזן. הנזן המשיך בפעילויות כנגד המשטר, מן המקום בו הפסיק קנריס, וניסה לשמש איש הקשר של הקושרים במערב. ביום הקשר, 20 ביולי, 1944, נמצא הנזן במטה הקושרים ב"בנדלר שטראסה", כשהוא מוכן לקבל על עצמו שליחות אל מעצמות המערב במדריד. אך הקשר נכשל, הנזן נעצר, והוצא להורג לאחר זמן קצר. תפקידו ההיסטורי של האבווהר תם.

לאחר כשלון קשר העשרים ביולי, נעצרו גם אוסטר וקנריס. הם הוחזקו במעצר במחנות ריכוז במשך כמה חודשים, כפי הנראה כקלף מיקוח בשל קשריהם עם בעלות הברית. בסופו של דבר הוצאו להורג קנריס, אוסטר, דוהנאני ובונהופר באותו היום, 9 באפריל 1945, ימים ספורים לפני כניעת הנאצים במלחמה.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ למילה משמעות חשובה בתורת הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד, והיא מתארת את מגוון המנגנונים בהם משתמש ה"אני" כנגד תחושות של חרדה (בגרמנית "angst").

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אלי אשד על מרגל יהודי בשרות האבווהר (בסקירה על הספר "המסקירובקה של מקס ומוריץ")