פסטיבל הזמר והפזמון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסטיבל הזמר והפזמון הייתה תחרות שירים ששודרה בקול ישראל החל מ-1960.
את התחרות יזמה מחלקת הטקסים שהייתה חלק ממשרד ראש הממשלה בראשו עמד באותם ימים טדי קולק. עם השנים נוצרה מסורת לפיה הפסטיבל נערך במוצאי יום העצמאות, ובפועל הוא נעל את אירועי היום.
במקור, נשלחו השירים המועמדים לקחת חלק פסטיבל למארגני התחרות בעילום שם. בשלב מוקדם נבחרו השירים על ידי ועדה שכללה מוזיקאים מקצועיים, אשר קבעה קריטריונים לבחירת שיר לשלב הסופי. אחד מהם היה "עד כמה השיר מקדם את הזמר העברי המקורי ועד כמה הוא משקף את הישגי החברה הישראלית ותרבות העם היהודי לדורותיו" (מתוך תקנון הפסטיבל).
בתחילה שודר הפסטיבל בשידור חי ב"קול ישראל" עם אחוז האזנה כמעט מירבי. לאחר פתיחת שידורי הטלוויזיה הישראלית הוחל בשידורי הפסטיבל גם בטלוויזיה, מ-1969. גם אז היה אחוז הצפייה גבוה, מה שהוסיף יוקרה לפסטיבל ודחף עוד יותר יוצרים להיכנס למעגל התחרות.
בפסטיבל הראשון זכה השיר "ערב בא" (מלים עודד אבישר, לחן אריה לבנון), והוא בוצע על ידי שמעון בר ועליזה קאשי שכן אז היה נהוג שכל שיר מושר פעמיים: בפי זמרת ובפי זמר.
השירים הזוכים נבחרו בהפסקה לאחר השמעת השירים, על-ידי הנוכחים באולם האירוע ועל-ידי מאזינים בנקודות שונות בארץ.
לא תמיד השיר שזכה במקום הראשון "הצדיק את זכייתו", ולעתים בפרספקטיבה קצרה של זמן דווקא שיר שלא התברג בין הזוכים הפך להיות פופולרי. דוגמה קלאסית הוא השיר "על כפיו יביא" של יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום בביצוע רבקה זוהר, שלא התברג בצמרת הפסטיבל בו השתתף, אך לאחר מכן הושר והתנגן בפי כל.
הפסטיבלים העשירו את הזמר העברי באופן משמעותי, קידמו זמרים ויוצרים ורשות השידור נהגה להוציא תקליט מכל פסטיבל.
דוגמה למלחין שהפסטיבל קידם את הקריירה שלו בצורה משמעותית הוא יעקב הולנדר. שירו הראשון בפסטיבל הזמר היה ב-1964- "ילדתי אימרי" (בביצועם של בני אמדורסקי ונחמה הנדל) - שזכה במקום ראשון. שירים נוספים פרי עטו שזכו במקום ראשון בפסטיבלים הבאים הם "אהבתיה" (בביצוע שלמה ארצי) ו "מי יודע כמה" (בביצוע מייק בורשטיין).
השיר "מי יודע כמה" זכה בפסטיבל של 1967. באותה שנה הושמע בפסטיבל, מחוץ למסגרת התחרות, השיר "ירושלים של זהב". את השיר שביצעה שולי נתן, כתבה והלחינה נעמי שמר על פי הזמנה מיוחדת של טדי קולק, ראש עיריית ירושלים דאז. השיר "גנב את ההצגה" ולמעשה מעטים זוכרים מה השיר שזכה רשמית באותו פסטיבל.
בשנים 1978 ו- 1979 הוסב פסטיבל הזמר והשיר הזוכה בו נבחר לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון. השירים הזוכים היו "אבניבי" שכתבו אהוד מנור ונורית הירש בביצוע יזהר כהן ו"הללויה" שכתבו שמרית אור וקובי אשרת בביצוע "חלב ודבש". שני השירים ניצחו גם בתחרות האירוויזיון.
בשנות ה-80 נעשה ניסיון להחזיר את פסטיבל הזמר במסגרת אירועי פסטיבל ערד, בהנחייתה של נעמי שמר, אך הניסיון נכשל כעבור שני פסטיבלים בלבד. גם בשנים 2000 ו-2001 נעשה ניסיון להחזיר את הפסטיבל במסגרת אירועי יום העצמאות, אך גם ניסיון זה נכשל, והשיר שזכה בו הוא "יש לי תמונה בבית של יונה עם עלה של זית" של חיה סמיר.
[עריכה] רשימת השירים הזוכים בשנים 1977-1960
שנה | שם השיר הזוכה | מילים | לחן | ביצוע |
1960 | ערב בא | עודד אבישר | אריה לבנון | שמעון בר ועליזה קאשי |
1961 | שאני עמך במחול | פנינה אבני | צבי אבני | אסתר עופרים |
1964 | ילדתי אמרי | משה דור | יעקב הולנדר | נחמה הנדל ובני אמדורסקי |
1965 | איילת החן | עודד בצר | נתן שחר | אריק איינשטיין |
1966 | ליל סתיו | חיה כהן | חיים צור | אריק איינשטיין ויפה ירקוני |
1967 | מי יודע כמה | רימונה דינור | יעקב הולנדר | מייק בורשטיין |
1969 | בלדה לחובש | דן אלמגור | אפי נצר | יהורם גאון |
1970 | פתאום עכשיו פתאום היום | תרצה אתר | יעקב הולנדר | שלמה ארצי |
1971 | רק הירח | שמרית אור | דני עמיהוד | אילנית |
1972 | טוב לי לשיר | אהוד מנור | שמואליק קראוס | הטוב הרע והנערה |
1973 | את ואני נולדנו בתש"ח | מוטי גלעדי | יגאל בשן | עדנה לב |
1974 | הבלדה על ברוך ג'מילי | שלמה ארצי | גידי קורן | שלמה ארצי ולהקת גברת תפוח |
1977 | רקפת | תלמה אליגון | מוני אמריליו | רוחמה רז |