יעקב הולנדר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב הולנדר (נולד ב-1929) הוא מוזיקאי ישראלי יליד קרקוב שבפולין.
הולנדר, ניצול השואה, עלה ארצה בעודו ילד. בעת העלייה עוכב במחנה המעצר בקפריסין. נקלט בקיבוץ משמר השרון שם רכש את יסודות הניצוח ואת יסודות ההלחנה.
שירו הראשון שהלחין, "ילדתי אמרי", היה לפסטיבל הזמר של שנת 1964 (בביצועם של בני אמדורסקי ונחמה הנדל) אשר זכה במקום ראשון. שני שירים נוספים אשר זכו במקום ראשון באותו פסטיבל בשנים שלאחר מכן הם "אהבתיה" (בביצועו של שלמה ארצי) ו"מי יודע כמה" (בביצועו של מייק בורשטיין).
השיר "מי יודע כמה" זכה באותה שנה בה הושמע השיר "ירושלים של זהב" בפסטיבל, מחוץ למסגרת התחרות, לפי הזמנת טדי קולק, על פי מלים ומנגינה של נעמי שמר בביצוע של שולי נתן. השיר "ירושלים של זהב" גנב את ההצגה ולמעשה רק מעטים זוכרים מה השיר אשר זכה רשמית באותו פסטיבל.
סוד זכיותיו של הולנדר הוא ביצירת לחנים קליטים מהרגע הראשון. אולם כשרונו של הולנדר כמלחין, עם לחנים מורכבים יותר, ובעלי קו מעניין יותר בא לידי ביטוי בעוד שירים, מלבד "תנו לנו ידי ונלך" (שכתב את לחנו למילותיו של צבי זליקוביץ'), שיר על אתרים נוסטלגים בתל אביב שאינם עוד. שיר זה הושר בפסטיבל הזמר על ידי עירית דותן. לחן אחר הוא "אני אוהבת באך" למילות שמוליק רוזן. בלחן זה יש בסיס המזכיר תבנית לחנית של המלחין הקלאסי באך, ובמקרה זה התאים רוזן את המלים למנגינה, מה שבדרך כלל הוא הפוך.
[עריכה] פרסומים
- ספר שיריו "אבל המגינה" (1985)
- תקליטור מבחר שיריו, "אזכור את הדרך" (1996)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יעקב הולנדר, באתר MOOMA
- על יעקב הולנדר
