פליט (נהר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נהר פליט (River Fleet) הינו הגדול מבין הנהרות התת קרקעיים של לונדון, אנגליה.
מוצאו של נהר פליט הינו בשני מעיינות מים מתוקים בהמפסטד הית' בצפונה של לונדון. במאה ה-18 הופנו שני מעיינות אלה למאגרי מים באזור הייגייט והמפסטד. מן המאגרים הוזרמו המים במנהרות תת קרקעיות לאורך 6 קלומטרים עד שפך הנהר אל נהר התמזה באזור גשר בלקפריירס.
לפני הפיכת הנהר לנהר תת קרקעי זרם הנהר בשני יובלים שהתאחדו באזור קנטיש טאון של לונדון, וזרמו ברחוב פרינגטון, דרך תעלת הולברון עד לגשר בלקפריירס.
[עריכה] היסטוריה
בתקופה הקדומה (לאחר תום הכיבוש הרומי) היה הנהר בעל שפך שרוחבו כ- 100 מטרים. תושבי העיר לונדון השתמשו בנהר כדי להזרים את ביוב העיר אל התמזה. במאה ה-13 הפך הנהר למזוהם ביותר, והתיישבו לצדדיו בעיקר משפחות דלות אמצעים, וכן נבנו בקירבתו בתי הכלא של לונדון - כלא ניוגייט, כלא פליט וכלא לודגייט.
לאחר השריפה הגדולה של לונדון בשנת 1666 נבנה אזור זה של העיר מחדש והנהר הוזרם לתוך תעלה שנבנתה בין השנים 1666 - 1680.
בשנת 1737 החל כיסוי התעלה וב- 1765 הסתיים כיסוי קטע מהתעלה שבין הרחובות הולבורן ורחוב פליט. חלק נוסף כוסה ב- 1812, ובשנות ה-60 של המאה ה-19 בעת בניית קו המטרופולין של הרכבת התחתית של לונדון כוסתה שארית התעלה.
במקור נקרא קו ג'ובילי של הרכבת התחתית על שם הנהר, אולם בשנת 1977 שונה שם הקו מ"קו פליט" ל"קו ג'ובילי" על מנת לסמל את יובל הכסף של המלכה אליזבת השנייה.
