פיהוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

חתול מפהק

אריה מפהק, גן החיות בבריסטול, אנגליה.

פיהוק הוא רפלקס גופני הכולל פתיחה רחבה של הפה, שאיפה ונשיפה. מהווה תסמין של עייפות, חוסר בשינה או שעמום. הפיהוק משמש גם כרמז חברתי בלתי מילולי בעל כמה משמעויות, בהתאם להקשר בו הוא נעשה. נטען כי הפיהוק מגביר את ערנות האדם המפהק. הסיבות המדויקות לתופעת הפיהוק טרם ידועות לאשורן.

[עריכה] סיבות

אינדיקציה לעייפות, מתח, עודף עבודה או שעמום.
פעולה המבטאת הרפיה פסיכולוגית לאחר מצב ערנות מוגבר.
ביטוי לרגשות חזקים כגון כעס, דחייה, אדישות או שעמום.

בהקשרים מסוימים פיהוק יכול לשדר מסר אנטי חברתי מובהק. מסיבה זו בתרבויות מסוימות מקובל להסתיר את פעולת הפיהוק על ידי שימת היד על הפה.

השערה ותיקה גורסת כי הפיהוק נגרם מעודף פחמן דו חמצני וחוסר חמצן בדם. גזע המח חש בכך ומפעיל את רפלקס הפיהוק. הפה נפתח לרווחה והריאות שואפות נשימה עמוקה, מה שמביא חמצן לריאות ומשם לדם. ניתן לומר כמעט בוודאות כי השערה זו מוטעה. מחקר אחד ^[^{דרוש מקור}^] תיעד את העובדה שהאפקט המתואר בהשערה פשוט לא מתרחש.

השערה חדשה יותר טוענת כי הפיהוק משמש לתרמורגולציה (וויסות חום) של הגוף. השערה אחרת היא שהפיהוק נגרם על ידי אותם כימיקלים במוח המשפיעים על רגשות, מצב רוח, תאבון ותופעות אחרות. כימיקלים אלה כוללים את הסרטונין, דופאמין, חומצה גלוטמית וחומצה ניטרית. ככל שיותר כימיקלים מופרשים למוח תדירות הפיהוקים עולה. לחילופין, רמה גבוהה במוח של כימיקלים מסוג אנדורפים מורידים את תדירותם. קורלציה נוספת נמצאה אצל חולים המטופלים בתרופות המונעות ספיגה של סרטונין (פארוקסטין), המפהקים בתדירות גבוה מהרגיל.

תאוריה אחרת טוענת כי הפיהוק דומה להתמתחות. כמו התמתחות הפיהוק מגביר את לחץ הדם והדופק ובאותו זמן מותח שרירים ופרקים רבים. משוער גם כן כי הפיהוק עוזר בפיזור מחדש של חומר שמנוני המכסה את הריאות שעזור לתהליך נשימה. היו שהצביעו על העובדה כי ניסיון לחסום את הפיהוק על ידי נעלית הלסתות נותנת הרגשה של פיהוק בלתי מספק. מה שמראה שמתיחה של הלסת ושרירי הפנים הינה חיונית לפיהוק "טוב".

תנועות מסוימות בפסיכותרפיה מאמינות כי תופעת הפיהוק יחד עם הצחוק והבכי הם דרכים לשחרור כאב רגשי, וממילא מעודדים אותם בכדי לעורר ריפוי פיזי ורגשי.

[עריכה] למה פיהוק מדבק?

רפלקס הפיהוק ידוע כמדבק. אדם אחד המפהק, גורר אחריו אנשים אחרים. האתר הזה מנסה להוכיח זאת. הסיבה לתופעה אינה ברורה. יתכן וזה נגרם מחמת העובדה שכשאדם מפהק הוא פולט הרבה פחמן דו-חמצני, ואז הסביבה שלו מקבלת אויר המכיל כמות יותר גדולה של פחמן דו חמצני ואז זה גורם לסביבה גם כן צורך לפהק ולהכניס יותר אויר "טהור". אמנם, מחקר חדש טוען כי יתכן זוהי שריד אבולוציוני של "תופעת עדר". תאוריות אחרות טוענות כי הפיהוק המדבק משמש לוויסות מצב הרוח אצל חיות הנמצאות בחבורה, בדומה ליללות עדר זאבים לאור ירח מלא. הפיהוק מעביר מסר של עייפות לחברי הלהקה האחרים בכדי לסנכרן דפוסי שינה ופעילות. הפיהוק גם יכול לשמש כאות אזהרה באם הוא חושף ניבים חדים או שיני טרף. תופעה זו נצפתה במגוון של פרימטים, כאשר אמצעי האיום השונים תורמים להיררכיה החברתית של החבורה. ההדבקה בפיהוק חוצה מינים (נסו לפהק בפני הכלב שלכם), ובאופן מוזר גם תמונה של אדם או חיה מפהקים ואפילו המילה "פיהוק" בעצמה יכולים לגרום לכך.

פינגווינים אדלים, משתמשים בפיהוק כחלק מתהליך החיזור שלהם. זוג הפינגווינים עומד אחד מול השני, הזכר פותח את המקור בצורה רחבה ומפנה את ראשו אל על. תופעה זו גם נצפתה אצל הפינגווין הקיסרי. חוקרים מנסים לגלות למה שני הסוגים הללו חולקים תכונה משותפת זו למרות שאינם חיים באותו בית גידול.

[עריכה] אמונות טפלות

אמונות טפלות מסוימות נקשרו לתופעת הפיהוק. הנפוצה ביותר היא האמונה כי יש צורך לכסות את הפה בשעת הפיהוק בכדי למנוע מהנשמה לברוח מהגוף. היוונים הקדמונים האמינו כי פיהוק אינו סימן לשעמום אלא לכך שהנשמה מנסה לברוח מהגוף לעבר האלים במרום. אמונה דומה רווחה אצל בני המאיה.

אמונה אחרת גורסת כי פיהוק נגרם מהשטן, השולח שדים להיכנס לגוף האדם בשעה שהוא מפהק. אי לכך, כיסוי הפה מונע מאותם שדים להיכנס. זה אולי ההסבר להורים המכסים גם את פי התינוק כאשר הוא מפהק.

אמונות טפלות אחרות הינם:

פיהוק מהווה סימן לסכנה קרובה.
ספירת השיניים של אדם גונבת לו שנה על כל שן שנספרה. לכן יש המכסים את פיהם כאשר הם צוחקים, מחייכים או מפהקים, בכדי לא לחשוף שיניים.
אם שני אנשים מפהקים אחד אחרי השני, סימן שלשני אין שום טינה כלפי הראשון.
הפיהוק הוא סימן שמישהו עבר מעל מקום הקבורה העתידי שלך או של ילדיך.