פוסידוניוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פּוֹסֶיְדוֹנְיוּס מרודוס (יוונית, Ποσειδώνιος ο Ροδος) או מאפמיה (ο Απαμεύς) (בערך 135 לפנה"ס - 51 לפנה"ס היה פילוסוף סטואי, פוליטיקאי, אסטרונום, גיאוגרף, היסטוריון ומורה יווני, שנחשב לפולימאט (איש בעל כישרונות רבים) הגדול של דורו.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
פוסידוניוס נולד למשפחה יוונית באפמאה (apamea), עיר רומית על נהר אורונטס שבצפון סוריה. הוא מת ברומא או רודוס. פוסידוניוס השלים את חינוכו באתונה, שם למד אצל פנאיטיאוס, ראש האסכולה הסטואית שם. הוא התיישב בשנת 95 לפנה"ס באי רודוס, ושם קנה לו שם בזכות מחקריו והפך לאזרח המדינה.
פוסידוניוס נטל חלק פעיל בחיים הפוליטיים ברודוס ואף זכה להחזיק במשרת הפריטנאיס (נשיא לשישה חודשים) של רודוס. הוא שרת כשגריר ברומא בשנים 87-86 לפנה"ס (תקופת מריוס וסולה). כאינטלקטואלים יווניים אחרים, ראה פוסידוניוס ברומא כוח מייצב בעולם של סערות, וקשריו הטובים עם המעמד השליט במדינה נתפש אצלו לא רק כנכון והגיוני מבחינה פוליטית, אלא גם כחשוב לצורך מחקריו המדעיים. התחככותו במעגלי הממשל אפשרה לפוסידוניוס לנסוע ברחבי המערב, מעבר לגבולות השליטה הרומית, מסע שלא היה אפשרי עבור נוסע יווני בלי תמיכה רומית.
פוסידוניוס ערך מספר מסעות ברחבי העולם הרומי ומעבר לגבולותיו ליוון, ספרד, אפריקה, איטליה, סיציליה, דלמטיה, גאליה, ליגוריה וצפון אפריקה, וכן לחופיו המזרחיים של הים האדריאטי.
בשהותו בספרד, על חוף הים האטלנטי בגלאדס (היום קאדיז) חקר פוסידוניוס את הגיאות והשפל. הוא הבחין בכך שהגאות היומית מקושרת למיקום הירח בשמים וכי הגיאות החודשית למחזור הירח, והעלה השערות באשר לקשר בין המחזור השנתי של הגיאות וימי השוויון והימים הארוכים והקצרים של השנה.
בעת שהותו בגאליה, חקר את הקלטים ותאר את שראה בלשון ערה: אנשים שקיבלו תשלום כדי שיתירו לחתוך את גרונם להנאת הציבור, ומסמור גולגלות כפרס לדלתות. אבל הוא ציין שהקלטים כבדו את הדרואידים, שבהם ראה פוסידוניוס פילוסופים, והסיק שאפילו בין הברברים "הגאווה והתשוקה הפראית מפנים מקומם לחכמה, וארס[1] ניצב נפעם מול המוזות". פוסידוניוס כתב מסה גיאוגרפית על ארצות הקלטים. המסה אבדה, אך מניחים כי הייתה אחד המקורות בהם השתמש טקיטוס ב"גרמניה" שלו.
כתביו של פוסידוניוס הפכו אותו לסמכות מובילה כחוקר והוציאו לו שם ברחבי העולם היווני-רומי, עד שצמחה סביבו אסכולה ברודוס. נכדו יאסון, בנו של מנקרטס מניסה הלך בעקבותיו והמשיך את האסכולה שלו ברודוס. למרות שלא הרבה ידוע על אופן ארגונה של האסכולה, ברור כי פוסידוניוס נהנה מזרם קבוע של תלמידים רומים ויוונים. פוסידוניוס מת בשנת 51 לפנה"ס, ככל הנראה ברומא או רודוס.
[עריכה] מחקריו
פוסידוניוס זכה לתהילה ברחבי העולם היווני-רומי בזכות שליטתו במגוון רחב של תחומי ידע, בדומה לאריסטו וארטוסתנס. הוא ניסה ליצור מערכת מאוחדת של מחשבה ויקום, שתספק מדריך והסבר למכלול ההתנהגות האנושית. בין השאר כתב פוסידוניוס על פיזיקה (כולל מטאורולוגיה וגאוגרפיה פיזית), אסטרונומיה, אסטרולוגיה וניבוי עתידות, סיסמולוגיה, גאולוגיה ומינרלוגיה, הידרולוגיה, בוטניקה, אתיקה, לוגיקה, מתמטיקה, היסטוריה, היסטוריה של הטבע, אנתרופולוגיה וטקטיקה. רוב עבודותיו אבדו מאז ושרדו רק בקטעים קטנים, למרות שהכותרות והנושאים עדיין ידועים.[2]
פוסידוניוס סבר כי הפילוסופיה היא החקר הנעלה ביותר, שכל ענפי החקר האחרים כפופים לו. שלושת חלקיה, על–פי הארגון הסטואי—פיזיקה (פילוסופיה של הטבע, מטפיזיקה ותאולוגיה), לוגיקה (ודיקלקטיקה) ואתיקה נתפשו בעיניו כשלושה חלקים של שלם, המוצא לו מקבילות בעולם הפיזי ובהיסטוריה האנושית.
למרות שהחזיק בעמדות סטואיות, לא היסס פוסידוניוס לרעות גם בשדות פילוסופיים אחרים, כמו כתבי אפלטון ואריסטו. הוא היה הסטואיקן הראשון שנטש את התורה האורתודוקסית לפיה התשוקות הן שיפוטים מוטעים וטען כי השקפתו של אפלטון ביחס לנשמה נכונה, כלומר, שהתשוקות מובנות בנפש האדם. מטרת האתיקה, מבחינתו, הייתה להציע דרכים להתמודד עם התשוקות ולהשיב את ההיגיון לעמדת שליטה.
לפי תפישתו של פוסידוניוס שוררת ביקום "סימפתיה" בסיסית וקשרי אהדדי בין כל חלקי העולם, משמים לארץ, כחלק מתכנון רציונלי המאחד את כל האנושות ואת כל הדברים ביקום, אפילו אותם דברים הנראים נפרדים בזמן ובמקום. בניגוד למורו פנאיטיאוס, סבר פוסידוניוס כי תאורית הסימפתיה הקוסמית תומכת באמונתו בניבוי עתידות—אם באמצעות אסטרולוגיה ואם באמצעות חלומות נבואיים—כסוג של ניבוי מדעי.
בתחום האסטרונומיה שרדו השקפותיו של פוסידוניוס באמצעות מסה שכתב קלאומדס "על התנועות המעגליות של הגופים השמימיים", שבו הפרק הראשון בספר השני הועתק ברובו, ככל הנראה, מפוסידוניוס. פוסידוניוס סבר כי השמש פולטת כוח חיים החודר לעולמנו. הוא ניסה למדוד את המרחק והגודל של השמש. בשנת 90 לפנה"ס העריך פוסידוניוס כי היחידה האסטורנומית היא a0/rE = 9893, שיעור הקטן בחצי מהנכון. במדידת גודל השמש, עם זאת, הוא הגיע למספר הגדול ומדויק יותר מזה שטענו לו אסטרונומים יווניים אחרים ואריסטרכוס. פוסידוניוס חישב גם את גודלו וריחוקו של הירח. נוסף על–כך, בנה פוסידוניוס אורריה, מתקן מכני להדמיית מסלולי הכוכבים, שהיה עשוי להיות דומה למנגנון אנטיקיתרה. האורריה של פוסידוניוס, לפי קיקרו, הציגה את התנועה היומית של השמש, הירח וחמישה הכוכבים הידועים האחרים.
תהילתו של פוסידוניוס יצאה למרחקים במיוחד אחרי שפרסם בשנות השמונים של המאה הראשונה לפני הספירה את "אודות האוקינוס והאזורים השכנים". עבודה זו הציגה לא רק את הידוע עד כה בתחום הגיאוגרפיה, אלא גם סייעה בפופולריזציה של התאוריות שלו בדבר הקשרים בפנימיים בעולם, שנועדה להראות איך כל הכוחות משפיעים זה על זה ואיך הקשרים הפנימיים נוגעים גם לחיים האנושיים.
עבור הרומים, הייתה בתאוריה של פוסידוניוס בדבר השפעת האקלים על אופיים של אנשים חיזוק לתפישה לפיה לרומא, השוכנת באקלים הממוזג של איטליה, היא בעלת תפקיד עולמי חשוב, ביחס לעמים השוכנים במקומות החמים והקרים יותר, אם כי ב"גיאוגרפיה של הגזעים" שלו לא טען פוסידוניוס כי ישנו הבדל בסיסי בין הרומים לעמים הפחות מתורבתים.
פוסידוניוס מדד את היקפו של כדור הארץ על בסיס מיקום הכוכב קנופוס. כפי שמסביר קלאומדס, פוסידוניוס השתמש ברום של קנופוס בשמיים כדי לקבוע את ההפרש בקו הרוחב בין רודוס ואלכסנדריה. בגלל שגיאות תצפית ועובדות, התוצאה שלו הייתה 240,000 סטדיות, מספר הקרוב למדי לערך האמיתי.[3]
כמו פיתיאס לפניו, האמין גם פוסידוניוס כי הגאות נגרמת על–ידי הירח. פוסידוניוס טעה, עם זאת, בסיבה שנתן לכך. הוא סבר כי הירח הוא עירוב של אוויר ואש וייחס את הסיבה לגיאות לחומו של הירח הגורם למים להתרחב, אך לא במידה מספקת לאדותם.
בכתבים ההיסטוריים הנרחבים שלו המשיך פוסידוניוס את ההיסטוריה של העולם של פוליביוס בתארו את האירועים בין 146 ל-88 לפנה"ס—תקופה בה נמשכה ההתרחבות של האימפריה הרומית, התפתחות שפוסידוניוס ראה בעין חיובית. התיאור ההיסטורי של פוסידוניוס אינו נוקט גישה מרוחקת ועובדתית בנוסח פוליביוס, אלא מנסה למצוא את הקישור הפנימי בין העובדות ההיסטוריות והנפש האנושית והנסיבות הפיזיות הכוללות. כך, לדוגמה, קישר פוליביוס בין האקלים החם בערביה והאופי האתני או הלאומי של האנשים שם.
[עריכה] השפעתו
פוסידוניוס נהנה ממוניטין בעולם היווני-רומי והוא מצוטט בהרחבה אצל כותבים מתקופתו כמו קיקרו, ליביוס, פלוטרכוס, סטרבוניוס, קלאומדס, סנקה הצעיר, דיודורוס סיקולוס, ואחרים. בזמנו, גם סגנון כתיבתו הרטורי והמסולסל זכה לתשבחות, אך זה איבד את חנו בעיני בני הדור זמן קצר אחרי מותו.
פוסידוניוס נהנה מידידותם ואהדתם של כמה מאנשי השם ברומא בתקופה המאוחרת של הרפובליקה. קיקרו נסע לרודוס ושמע מהרצאותיו בשנת 77 לפנה"ס והשניים המשיכו להתכתב אחרי כן. "de finibus" של קיקרו משקף במידה רבה את תורתו האתית של פוסידוניוס, בעקבות פנאיטיאוס. פוסידוניוס פגש גם פומפיאוס, כאשר זה שימש שגריר ברומא, ופעמיים כאשר ביקר פומפיאוס ברודוס, בשנת 66 לפנה"ס בזמן מסע נגד הפירטים ושוב בשנת 62 לפנה"ס, בזמן מסעו במזרח. כמחווה של כבוד לפילוסוף, הורה פומפאוס להנמיך את הפסקס, סמל סמכותו, לפני דלתו של פוסידוניוס. אנשי שם אחרים מרומא שביקרו ברודוס היו ולאיוס, קוטה ולוקיליוס.
תלמי התרשם מהתחכום שבמדידות של פוסידוניוס, שפיצה על החזר האור העובר דרך אוויר דחוס יותר קרוב לאופק, ואימץ את תוצאותיו בנוגע למדידת קוטר כדור הארץ, במקום המדידות המוקדמות והמדויקות יותר של ארטוסתנס, דבר שהוביל לאימוץ החישוב השגוי למשך 1,500 שנים אחרי כן.
בהכללה, עם זאת, דומה כי בני דורו של פוסידוניוס, ובני הדורות הבאים, התרשמו הרבה יותר מרוחב היריעה של ידיעותיו וכתביו של פוסידוניוס, אך מאחר ורבים מרעיונותיו אינם מקוריים, ערכו היה יותר לקסיקלי מאשר פילוסופי.
[עריכה] הערות
1. ^ אל המלחמה.
3. ^ ראו מידע נוסף כאן. ידוע כי פוסידוניוס טעה גם בהערכת המרחק בין רודוס לאלכסנדריה וגם במדידת המעלות שבין האופק למיקום קנופוס, אך השגיאות פיצו זו על זו. מידת הדיוק שבמדידה תלויה בהערכה לגבי אורך סטדיון אחד אצל פוסידוניוס, כיוון שאורך סטדיון היה נגזרת מאורכו של אצטדיון. אורך סטדיון אחד הוא בערך 185.4 מטר, ולפי זה פוסידוניוס העריך שהיקף כדור הארץ הוא 44 אלף ק"מ (בפועל, כ-40 אלף). הערכות אחרות של סטדיון הן של 170 ו-161 מטרים, ולפי זה הערכתו של פוסידוניוס מדויקת הרבה יותר.
