פולסא דנורא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פולסא דנורא (במקור: פולסי דנורא) הוא טקס-קללה פסבדו-קבלי מודרני, שפירושו המעשי הוא תפילה לכך שהמקולל ימות במהרה, בדרך טבעית או בכל אופן אחר. לקללה מספר נוסחים המבוססים באופן חופשי על מספר קטעים מספר הזוהר. טקס הקללה חייב להתנהל בנוכחות עשרה אנשים — מניין.
כיום, הוא מנוצל בעיקר במקרים של מלחמות מתוקשרות שבהן מעורבים גורמים דתיים, ואולם כלל לא ברור אם ישנו מקור קדום כלשהו ביהדות לטקס זה בלבושו הנוכחי.
תוכן עניינים |
[עריכה] המקור
בספרות חז"ל, הפולסא דנורא הוא עונש שמימי שהוענשו בו מלאכים, או אנשים לאחר מותם:
- אדם שחטא בעולם הזה מספר לר' עקיבא על כך שמלאכים חובטים בו במקל אש. (מסכת כלה רבתי פרק ב הלכה ט)
- גבריאל, על שלא עשה את שליחותו כראוי בחורבן ירושלים (יומא עז, א)
- מטטרון, שר הפנים שישב לפני הקב"ה והטעה את אלישע בן אבויה לחשוב שיש שתי רשויות בשמים (חגיגה טו, א)
- אליהו שגילה לבני אדם סוד שמימי, שאסור היה לו לגלותו (בבא מציעא פה, ב)
על פי פרקי דרבי אליעזר (פרק ד'), הקב"ה מתואר כמי שמחזיק בידו מקל של אש, "מימינו חיים ומשמאלו מות ושבט של אש ופרוכת לפניו פרושה ועיניו משוטטות בכל הארץ...".
במספר מקומות בספר הזוהר, פולסא דנורא מתואר כעונש לחוטאים: "וממקדשי תיראו - בהאי יראה שריא פולסא דנורא לאלקאה לון לחייביא דלא נטרין פקודי אורייתא" (בתרגום: וממקדשי תיראו - בזו היראה הותר מקל אש להלקות להם לחוטאים שלא שומרים מצוות התורה) (זוהר חלק ג' דף רס"ג, ב).
על פי התוספות יום טוב על המשנה "וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ." - הכוונה בפולסא דנורא הוא סתם נידוי או חרם של תלמידי חכמים (מסכת אבות פרק ב משנה י).
באף אחד ממקורות אלה, אין ה"פולסא דנורא" טקס קבלי אנושי כלשהו.
[עריכה] פירוש המילים "פולסא דנורא"
פירוש המילים "פולסא דנורא" הוא מקל, או מכה של אש.
רש"י במסכת יומא (עז, א) מפרש שמדובר במקל, ולעומת זאת במסכת בבא מציעא (מז, א) הוא מפרש שמדובר בניצוץ, שהוא עגול כמטבע.
על פי המילון התלמודי של ברוך קרוא, פולסא היא מכה בדומה לפולס (pulsus, בלטינית) שמשמעותו פעימה, מתקף, ועל פי זה פולסא דנורא היא מכת אש.
[עריכה] טקסי פולסא דנורא בישראל
לא ברור מתי הפך "פולסא דנורא" ממכה שמימית לטקס מאגי-קבלי. נראה שזהו שם מושאל, שהועבר מטקסי-קללה קבליים אמיתיים אל טקס זה, שגם אינו כולל מאמץ רב (כגון צומות), שלא כטקסים המקוריים. הקללה משמשת בדרך כלל ככלי בידי יהודים מאמינים לסמן למי שאינו הולך בדרכם, כאשר לא ברורה מידת הרצינות שמייחס אף המקלל לקללה. במקרים רבים, כאשר המקולל חלה או מת בתקופה הסמוכה לקללה, נטו אנשים שונים לקשור בין הדברים, אף שלא ניתן לבסס את הקשר.
הקללה מוטלת לרוב על אנשי ציבור בולטים, ובמיוחד פוליטיקאים, ולכן משחקת תפקיד בחיים הציבוריים במדינת ישראל. כך לדוגמה, מסר רב מן ההתנחלות פסגות, בעת שהתלהט הוויכוח הציבורי על תוכנית ההתנתקות, כי הוא הטיל בעבר את הפולסא דנורא על יצחק רבין, ואם יידרש לכך על ידי חכמים, יוכל להטילה אף על ראש הממשלה אריאל שרון[1]. עם זאת, הקללה אינה מוטלת בקלות־דעת ועשייתה תלויה בהסכמת רבני הקהילה.
[עריכה] טקסים מפורסמים
- כאשר עיתונו של אליעזר בן יהודה, "הצבי", עורר בראשית המאה ה-20 את זעמה של הקהילה החרדית בירושלים, נערך נגד בן יהודה טקס "פולסא דנורא". כמו כן, מקוללים פירסומאים, ארכיאולוגים- כפרופ' יגאל שילה (שחפר בעיר דוד והחרדים טענו שהוא מחלל קברים) ואף יו"ר רשות העתיקות האלוף במילואים אמיר דרורי.
- בשנת 1959 ערכו חרדים טקס פולסא דנורא נגד ראש עריית ירושלים, גרשון אגרון, והוא נפטר כשבועיים לאחר מכן. חרדים רבים ראו בכך תוצאה ישירה של הטקס.
- בתקופה שקדמה לרצח יצחק רבין, ארגנו החפצים במותו של רבין טקס שבו קיללו את רבין בקללה זו.
- ב־19 ביולי 2005 נערך טקס "פולסא דנורא", בבית הקברות בראש פינה, נגד ראש הממשלה אריאל שרון. חברי כנסת ורבנים גינו את עריכת הטקס.
- ב־26 ביוני 2006 נערך טקס "פולסא דנורא" נגד אהוד אולמרט[2].
[עריכה] בחוק הישראלי
ב30 באוגוסט 2005 החליט היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז שלא להעמיד לדין את מבצעי הפולסא דנורא כנגד אריאל שרון בנימוק שהם פנו לאל ולא לבני אדם, ותפילה שכזו למותו של אדם, אף שאיננה ראויה להיות חלק מהשיח הציבורי, איננה בגדר של הסתה לרצח ונכללת במסגרת חופש הביטוי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שחר אילן, המלאכים, לא החילונים, צריכים לפחוד מפולסא דנורא, הארץ
- היועמ"ש החליט שלא להעמיד לדין את מבצעי הפולסא דנורא, אתר NRG
- פולסא דנורא כנגד אהוד אולמרט, YNET
