פוגה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
פוגה היא צורת כתיבה מוסיקלית פוליפונית אשר התפתחה בתקופת הרנסאנס והגיעה לשיאה בתקופת הבארוק. קומפוזיציה פוגאלית מתאפיינת בפוליפוניה חיקויית אשר בה נושא מוסיקלי אחד או יותר מוצגים זה לאחר זה בכל הקולות של המארג הקונטרפונקטי.
המלחין שהביא את הפוגה לשיא התפתחותה הוא יוהן סבסטיאן באך, אשר כתב פוגות רבות במהלך חייו. בפוגה היו כללים ברורים ושיטות לפיתוח נושאים. בהתחלה הנושא היה נכנס על הטוניקה באחד הקולות, לרוב בצורה של תצוגה שבה רק קול אחד מנגן את הנושא, וכשהנושא היה מסתיים, קול נוסף החל לנגן אותו, הפעם הוא נכנס על הדומיננטה. לאחר מכן הנושא היה חוזר על עצמו כמה פעמים בסקוונצות, כלומר אותה מנגינה המתחילה בצליל שונה. לעיתים בסקוונצות ריאליות, כלומר ששמרו על מרווחי המנגינה, ולעיתים בסקוונצות טונליות ששמרו על צלילי הסולם.
אחרי שהנושא היה חוזר על עצמו, היה המלחין מפתח אותו בצורות שונות: ראי, סרטן, היפוך, או וריאציות שונות.
לפוגה מאפיינים ניכרים: דיאלוג בלתי פוסק בין הקולות השונים, הכולל חיקויים רבים של אותם נושאים. דינמיות רבה וסיבוך. שילוב בין כמה נושאים, פיתוחים ו-וריאציות של נושאים בו זמנית.
פוגה היא צורת כתיבה עשירה מאוד, אשר יש בה שילובי צלילים רבים והיא דורשת ריכוז רב מכל מאזין.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
