עקבה (אלגברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

העִקבה היא העתקה בעלת שימושים רבים באלגברה. מקורה באלגברה לינארית, ומשם היא עשתה את דרכה לתורה של חבורות מטריצות, לתורת גלואה, ולחקר האלגברות מממד סופי באופן כללי.

[עריכה] עקבה באלגברה לינארית

העקבה (trace) של מטריצה ריבועית היא סכום האיברים באלכסון הראשי של המטריצה. אם רכיבי המטריצה שייכים לשדה F, אז העקבה היא פונקציה $\ tr: M_n(F)\rightarrow F$ . העקבה היא העתקה לינארית: $\ tr(A+B)=tr(A)+tr(B)$ ו- $\ tr(\alpha A)=\alpha tr(A)$ .

העקבה מאפשרת להגדיר תבנית בילינארית $\ M_n(F) \times M_n(F) \rightarrow F$ לפי הנוסחה $\ (A,B) \mapsto tr(AB)$ , וזוהי תבנית סימטרית: $\ tr(AB)=tr(BA)$ . קיומה של תבנית כזו הופך את אלגברת המטריצות לאלגברת פרובניוס.

מתכונת הסימטריות אפשר להסיק גם שאם P מטריצה הפיכה, אז $\ tr(PAP^{-1})=tr(A)$ לכל מטריצה A. במלים אחרות, לשתי מטריצות דומות יש אותה עקבה. למעשה, העקבה של מטריצה בגודל $\ n\times n$ מופיעה כמקדם של $\ \lambda^{n-1}$ בפולינום האופייני $\ f_a(\lambda)=det(\lambda I - A)$ , ולכן עובדה זו היא מקרה פרטי של העובדה שלמטריצות דומות יש אותו פולינום אופייני.

תוצאה נוספת של הסימטריות היא שלכל המטריצות מהצורה $\ AB-BA$ , כלומר, קומוטטורים חיבוריים, יש עקבה אפס. מצד שני, אפשר להוכיח שכל מטריצה בעלת עקבה אפס היא קומוטטור, כך שהגרעין של העתקת העקבה כולל את כל הקומוטטורים. אוסף זה של מטריצות מהווה אלגברת לי פשוטה (ביחס לפעולת הקומוטטור) - הדוגמה הקלה ביותר לאלגברות ממשפחה זו.

[עריכה] עקבה בתורת גלואה

אם $\ K/F$ היא הרחבת גלואה סופית, העתקת העקבה $\ tr: K \rightarrow F$ מוגדרת לפי הנוסחה $\ tr(a)=\sum_{\sigma}\sigma(a)$ , כאשר הסכום הוא על כל האוטומורפיזמים של ההרחבה. זוהי העתקה לינארית, שהיא תמיד על.

אם ההרחבה ציקלית, כלומר, הרחבת גלואה עם חבורת גלואה ציקלית הנוצרת על-ידי אוטומורפיזם $\ \sigma$ , אז אפשר לתת לגרעין של העקבה את האפיון השימושי הבא: $\ tr(a)=0$ אם ורק אם קיים $\ b \in K$ כך ש- $\ a=\sigma(b)-b$ . בניסוח מתוחכם יותר, פירושו של אפיון זה הוא שחבורת הקוהומולוגיה הראשונה של $\ Gal(K/F)$ עם מקדמים בחבורה החיבורית של K, היא טריוויאלית. גם כאשר המקדמים נלקחים מן החבורה הכפלית של K חבורת הקוהומולוגיה מתאפסת - זהו משפט 90 של הילברט.

[עריכה] עקבה באלגברות מממד סופי

לכל אלגברה A בעלת ממד סופי n מעל שדה F, יש שיכון לתוך האלגברה של מטריצות בגודל n מעל השדה - זוהי ההצגה הרגולרית. שיכון זה מאפשר להגדיר באלגברה כמה אינווריאנטים של מטריצות, כגון העקבה והדטרמיננטה, וגם הפולינום האופייני. (הפולינום המינימלי מוגדר כבר לאברים ב- A). בפרט, קיימת העתקת עקבה לינארית מן האלגברה אל שדה הבסיס.

בתורת האלגברות הפשוטות מממד סופי ידועה גם ה'עקבה המצומצמת', המבוססת על שיכון של אלגברה מממד $\ n^2$ באלגברת מטריצות בגודל n, במקום העקבה הרגילה המחושבת לפי השיכון הרגולרי במטריצות בגודל $\ n^2$ .