סעוד מלך ערב הסעודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סעוד בן עבד-אלעזיז בן עבד-אלרחמן

תאריך לידה:	12 בינואר, 1902
תאריך פטירה:	23 בפברואר, 1969
מקום לידה:
למניין:	המלך ה-2
תחילת כהונה:	9 בנובמבר, 1953
סוף כהונה:	2 בנובמבר, 1964 (הדחה)
יורש העצר:	פייצל בן עבד-אלעזיז בן עבד-אלרחמן

סעוד בן עבד-אלעזיז בן עבד-אלרחמן (سعود بن عبد العزيز بن عبد الرحمن) (12 בינואר, 1902 - 23 בפברואר, 1969) היה מלכה השני של ערב הסעודית (בשנים 1953-1964) ובנו הבכור של מייסד הממלכה, עבד-אלעזיז "אבן סעוד". בנוסף היה מנהיגו השבעה-עשר של בית סעוד.

כשנה וחצי לאחר כינון הממלכה, ב-11 במאי, 1933, התמנה סעוד על-ידי אביו ליורש העצר ולמשנה למלך באזור נג'ד, כאשר אחיו למחצהפייצל נבחר לבוא אחריו (זאת אף שסעוד ניסה למנות את בכורו פהד כיורש עצר). עם מותו של אבן סעוד ב-9 בנובמבר, 1953, עלה סעוד לכס המלוכה ללא מאבקים, כאשר שלושה חודשים קודם לכן התמנה לראש ממשלת ערב הסעודית.

סעוד הקים מוסדות ציבוריים, ממשלתיים ואקדמיים (ביניהם מועצת השרים הסעודית, משרדים לענייני מסחר, חינוך ובריאות, וכן אוניברסיטת המלך סעוד בריאד). יחד עם זאת, שלטונו היה רצוף קשיים. יריבותו העזה עם אחיו למחצה פייצל, אשר התנגד נחרצות לסמכות שמעניק סעוד לבניו, רק הוחרפה לנוכח המשבר הכלכלי שפקד את ערב הסעודית בשנות החמישים. אף על פי שהכנסות הנפט בתקופה זו עלו על 300 מיליון דולר, שחיתות ובזבוזי עתק של בית המלוכה (ביניהם ארמון השיש שבנה סעוד בריאד בסכום של 140 מיליון דולר), שבלעו כ-17% מהכנסות המדינה, המחישו את הפערים האדירים בין שכבות האוכלוסייה והכניסו את המדינה לסחרור כלכלי: ב-1957 גרעון התקציב הסתכם ב-500 מיליון דולר. בתקופתו של סעוד ירד כוחו של הווהאביזם האסקטי, ואורח חיי מותרות פשט בקרב שכבות עשירי הממלכה.

סעוד נתקל גם בקשיים דיפלומטיים. חיכוכים עם בריטניה, מעצמת החסות של עומאן, בעניין בוריימי הסלימו לכדי ניתוק יחסים בשנת 1956 בעקבות מבצע קדש (סעוד אף הטיל חרם נפט על בריטניה ועל צרפת). סעוד נקט בעמדה אנטי-האשמית, התנגד לברית בגדאד ופעל במשותף עם מצרים כדי למנוע הרחבת השפעתם של שליטי ירדן ומצרים. כמו אביו, התנגד בחריפות לציונות ולמדינת ישראל. יחד עם זאת, מתיחות ביחסים עם מצרים הנאצריסטית, בהיותה מדינה חילונית-מהפכנית והשואפת להגמוניה אזורית, הייתה בלתי נמנעת, עד כי במרץ 1958 האשים נשיא מצרים נאצר את סעוד בנסיון לרוצחו.

בריאותו הרופפת של סעוד, שבגינה נאלץ להיעדר מהמדינה תכופות, אף היא פגעה בסדרי השלטון בממלכה. הוא נודע כצרכן משקאות חריפים, דבר האסור לפי האסלאם. ב-3 במרץ, 1958, נאלץ סעוד למסור את השלטון לידי פייצל אחיו, אשר פייס את נאצר ושיקם את הכלכלה הסעודית. ואולם סעוד, אשר ניצל את התמרמרות הנסיכים לנוכח הקיצוץ בהוצאות בית המלוכה, שב והתמנה לראש הממשלה בדצמבר 1960. מצבו הרפואי אילצו להיכנע לאחיו למחצה בשנית ב-1962, ופייצל שב ונטל את ראשות הממשלה. ב-1964 ציווה על פייצל לוותר על סמכויותיו, אולם הלה לא נענה, ובתום משבר חריף גבר פייצל. ב-2 בנובמבר הדיחה מועצת העולמא (חכמי דת) הסעודית את סעוד מכס המלוכה, והמליכה את פייצל תחתיו.

לאחר הדחתו יצא סעוד לגלות, תחילה בשווייץ ולאחר מכן במצרים, תוך שהוא מסייע לנאצר במאבקו מול פייצל. לאחר מלחמת ששת הימים שככה המתיחות המצרית-סעודית, סעוד נדחק לשוליים וחדל מפעילות מדינית. ב-1969 מת באתונה שביוון.

הקודם:
המלך עבד-אל-עזיז אבן סעוד

מלך ערב הסעודית ה-2
9 בנובמבר 1953 - 2 בנובמבר 1964

הבא:
פייצל מלך ערב הסעודית

הקודם:
המלך עבד-אל-עזיז אבן סעוד

ראש בית סעוד ה-17
9 בנובמבר 1953 - 2 בנובמבר 1964

הבא:
פייצל מלך ערב הסעודית

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A1/%D7%A2/%D7%95/%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA.html

קטגוריות: מלכי ערב הסעודית | משפחת המלוכה הסעודית