סידן פחמתי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
כללי |
|
|---|---|
| שם | סידן פחמתי |
| נוסחה כימית | CaCO3 |
| מראה | אבקה או גרגרים לבנים |
|
פיזי |
|
| משקל אטומי | 100.1 amu |
| נקודת התכה | הופך לנוזל תחת לחץ גבוה בטמפרטורה של 1612 K° או 1339 C° |
| נקודת רתיחה | מתפרק בטמפרטורה של 1172 K° או 899 C° |
| צפיפות | 2.7 ×103 kg/m3 |
| מבנה גבישי | קלציט, ארגוניט ווטריט |
| מסיסות | 0.0013 גרם ב-100 גרם מים |
|
Thermochemistry |
|
| |ΔfH0נוזל | -1154 kJ/mol |
| ΔfH0מוצק | -1207 kJ/mol |
| S0מוצק | 93 J/(mol·K) |
סידן פחמתי (בלועזית: קלציום קרבונט, Calcium carbonate), הידוע גם בשם פחמת הסידן - מלח, שנוסחתו הכימית היא CaCO3. נפוץ כמינרל המופיע בעיקר בסלעי משקע.
[עריכה] הימצאות בטבע
הסידן הפחמתי הוא מינרל הנוצר בטבע על ידי בעלי חיים בתהליך הקרוי ביומינרליזציה. למינרל זה פולימורפים שונים שהנפוצים שבהם הוא הקלציט (המינרל הבונה את אבן הגיר, מינרל יציב במיוחד) והארגוניט (יציב פחות). השימוש הנפוץ ביותר בסידן הפחמתי הוא אצל הצדפות, כשלרוב הקלציט נמצא בצידה החיצוני של הצדפה, ואילו הארגוניט בצדה הפנימי.
סלעי המשקע הסידניים - גיר, קירטון ודולומיט (שהוא שילוב של סידן פחמתי ומגנזיום פחמתי) - נוצרים בימים עקב שקיעתם של צדפים מתים לקרקעית ודחיסתם בעקבות הלחץ האדיר שמפעילה עליהם שכבת המים. סלע נוסף שהוא פולימורף של הסידן הפחמתי הוא השיש, הנוצר כתוצאה מהתמרה של סלעי משקע בהשפעה של חום ולחץ.
[עריכה] תכונות
בדומה לשאר הקרבונטים, בתגובה עם חומצות חזקות הסידן הפחמתי משחרר פחמן דו-חמצני, וזוהי התגובה שבודקת את נוכחותו בסלעים. בחימום הוא מתפרק למים ולתחמוצת הסידן (CaO). בתגובה עם מים בעלי אחוז גבוה של פחמן דו-חמצני בתוכם, הוא הופך לביקרבונט הסידן, שהוא מסיס במים: 
. תגובה זו היא המנגנון לשחיקה של סלעי קלציט וליצירה של מערות, וכן אחת הסיבות להיווצרותם של מים קשים.
[עריכה] שימושים
לסידן הפחמתי שימוש נרחב בתעשיית הבנייה, בין כחומר בנייה בפני עצמו (שיש) ובין כאחד הרכיבים להכנת מלט ובטון. כמו כן, באחת הצורות של סידן פחמתי, קירטון, הנקרא בטעות בפי הרוב "גיר", משתמשים לשם כתיבה על לוחות במוסדות לימוד שונים.
