סטטיסטיקת בוז-איינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

סטטיסטיקת בוז-איינשטיין היא סטטיסטיקה העוסקת במערכות מרובות בוזונים, חלקיקים חסרי מאסה, כמו למשל פוטונים. הבוזונים הם חלקיקים בעלי פונקציית גל סימטרית שאינם מצייתים לעקרון האיסור של פאולי. שמה של ההתפלגות ניתן לה על שם הפיזיקאים בוז ואיינשטיין שערכו ניתוח תאורטי של התנהגות סטטיסטית של מדגם גדול של בוזונים.

בניגוד לפרמיונים, המצייתים לעקרון פאולי ולסטטיסטיקת פרמי-דיראק, הבוזונים שואפים להמצא באותו מקום ובאותו מצב שבו נמצאים עוד חלקיקים זהים. לפי סטטיסטיקה זו ההסתברות להמצאותם של שני חלקיקים זהים באותו מקום היא סופרפוזיציה של חלקיק א' במקום א' וחלקיק ב' במקום ב' פלוס חלקיק א' במקום ב' וחלקיק ב' במקום א', הסתברות כפולה מהימצאותו של חלקיק אחד בלבד.

התפלגות בוז-איינשטיין חוזה את מספר הבוזונים הממוצע במערכת הנמצאת בשווי משקל בעלת טמפרטורה $T$ במצב מסוים $i$ :

$F_{BE} = \frac{1}{e^{\frac{E_i}{K_B\cdot T}} - 1}$