סאת'רן בלוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סָאת'רְן בלוֹט (באנגלית: Southern Blot; בעברית: הספג, תספיג או מספוג סאת'רן) היא טכניקה שבה נעשה שימוש בביולוגיה מולקולרית לקביעת גודלו ונוכחותו של רצף DNA ספציפי.

השיטה פותחה ב-1975 על ידי הביולוג הבריטי אדווין סאת'רן (Edwin Southern), והיא נקראת על שמו. פירוש שם המשפחה של הממציא הוא "דרומי"; שיטות נוספות, המבוססות על סאת'רן בלוט ואשר פותחו מאוחר יותר, זכו לשמות (רשמיים) חצי-היתוליים, אשר מהווים משחק מילים על השם המקורי: בלוט המשמש לזיהוי RNA מכונה Northern blot (מספוג "צפוני") ושיטה דומה וחשובה לזיהוי חלבונים נקראת Western blot (מספוג "מערבי"). בשמות העבריים ממעטים להשתמש.

[עריכה] השיטה

על רצף ה-DNA נמצאים מקטעים קצרים (בגודל 5-7 נוקלאוטידים) הנקראים אתרי הגבלה. את המקטעים האלה ניתן לחתוך בעזרת אנזימי הגבלה. את המקטעים המתקבלים כתוצאה מן החיתוך מריצים על גבי ג'ל. כדי לאפשר את התנועה מופעל שדה חשמלי ומולקולות ה-DNA הטעונות שלילית נודדות מהקוטב השלילי אל החיובי. מידת התקדמות המקטעים נמצאת ביחס הפוך לאורך המקטע (כלומר, מקטעים קטנים יותר יגיעו רחוק יותר). הסיבה לכך היא הגודל - חתיכה ארוכה יותר תסתבך יותר בג'ל ותרוץ פחות.

לאחר סיום ההפרדה החשמלית מניחים את הג'ל על גבי ממברנת ניטרוצלולוז או ממברנת ניילון ובעזרת לחץ או דיפוזיה של נוזלים מעבירים את הדנ"א לממברנה. ה-DNA מקובע לניטרוצלולוז על ידי חימום או לניילון על ידי קרינת UV.

את המקטעים בעלי הרצף המבוקש ניתן לאתר בעזרת מולקולת "גלאי"- מולקולת דנ"א בעלת רצף משלים לרצף הנבדק. הגלאי מסומן באופן רדיואקטבי או פלורוסנטי. ממברנת ה-DNA, הגלאי ובופר ההיברידיזציה מוכנסים לתא חימום כדי לגרום לדנטורציה (פירוק) של ה-DNA, וכך להפוך אותו מדו-גדילי לחד-גדילי. הגלאי מזהה את הרצף המשלים לו ומתאחד עימו. בהמשך, הממברנה נחשפת לסרט צילום; במקום שבו נמצא הגן המבוקש נוצרים פסים (בנדים, Bands) על גבי סרט הצילום. ניתן לדעת את אורכה של מולקולת ה-DNA בהתאם למיקומה היחסי בג'ל (המולקולה רצה בהתאם לאורכה).