נסים בן ראובן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי נסים בן ר' ראובן - הר"ן (או הרנב"ר), מן הראשונים. גדול פרשני הרי"ף, מגדולי פרשני התלמוד.
הר"ן היה בעל השכלה מדעית ופילוסופית, כמו כן היה רופא מובהק והתמחה בכתיבת סת"ם.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
הר"ן נולד בעיר ברצלונה שבספרד בתחילת המאה ה-14. את תורתו למד מאביו, ר' ראובן בן ר' נסים, וכן למד אצל ר' פרץ הכהן. כמו כן, למד מפי תלמידי חכמים נוספים בדורו שאיננו יודעים את שמותיהם.
בבגרותו שימש דיין ומורה הלכה בברצלונה. כמו כן, לימד והעמיד ישיבה בברצלונה. בעת כהונתו כרבה של קהילת ברצלונה ניסה הר"ן להוכיח את את עשירי הקהילה על דרכם. העשירים בדורות שלפני גירוש ספרד החלו לזלזל בשמירת מצוות וייתכן שזאת הייתה סיבת התוכחה. ניסיון התוכחה לא עלה בידו שכן עשירי הקהילה סרבו לשנות את אורחות חייהם ולשמור מצוות באופן קפדני יותר.
תיאור הדברים מובא בש"ת שכתב תלמידו הריב"ש : "וחי נפשי ראיתי אני בברצלונה את מורנו הרב רבנו ניסים זצ"ל כשהיה רוצה להוכיח על איזה דבר מעצמו קצת עשירי הקהילה , היו מתריסים נגדו ומבטלין עצתו" (שו"ת הריב"ש , תשובה תמ"ז).
במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש כנסת ישראל בספרד, כמו הרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן.
בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של הר"ן נמשכת לערך משנת ד' ק"י (1350 לספה"נ), שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד שנת ק"מ (1380) בה נפטר. באחת מדרשותיו, מזכיר הר"ן את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן.
[עריכה] חיבוריו
הר"ן נתפרסם בעולם התורה, בעיקר בזכות פירושו על הלכות הרי"ף. פירוש זה נדפס עם הרי"ף כבר בהוצאה הראשונה. כמו כן חיבר חידושים על הש"ס שבהם אין הוא מפרש אליבא דהלכתא את הרי"ף- מסקנת הסוגיה- אלא מפלפל ומאריך בדיונים על לשון הגמרא ופירושה, בכך הלך הר"ן בעקבות חכמי ספרד הקודמים- תלמידי הרמב"ן, זאת בניגוד לשיטת חכמי אשכנז שכתבו את מסקנותיהם על הגמרא בדרך של פסקים (כגון פסקי הריא"ז,הרא"ש ועוד).
הפירוש המצוי בידנו היום הינו על שתים עשרה מסכתות בלבד (הפירושים למסכת מועד קטן ולמסכת מכות מיוחסים לר"ן בטעות). יש הטוענים שהר"ן חיבר פירוש על כל המסכתות, אלא שלא הגיעו כתבי היד למדפיסים. בפירוש זה מגלה הר"ן את כוחו בתורה, ואינו נרתע מלבחון ולשקול את דברי החכמים שקדמו לו. בעקבות כך, יש המשווים אותו לראב"ד, שנודע בחריפותו בהשגותיו.
מלבד הפירוש על הרי"ף, חיבר הר"ן פירוש על כמה ממסכתות התלמוד. המפורסם מבין פירושים אלה, הוא פירושו למסכת נדרים, שנדפס על דפי המסכת עצמם בסמוך לפירוש רש"י. פירוש זה מסייע מאוד להבנת המסכת, שלא נמצאו לה פירושים מספיקים. חלק מפירושיו אלו עדיין לא ראו אור.
חיבור נוסף של הר"ן הוא ספר דרשות הר"ן. בספר שתים עשרה דרשות, העוסקות בסוגיות שונות בעיון פילוסופי, לא ברור האם נאמרו בבית כנסת במתכונות של דרשה לקהל הרחב או בפורום מצומצם יותר, בכל מקרה מדובר בדרשות ארוכות ומעמיקות.
[עריכה] יחסו לקבלה
ישנה עדות מפי הריב"ש, תלמידו המובהק של הר"ן, שרבו לא היה עוסק בתחום הנסתר, ואף התרחק ממנו . וכך כותב הריב"ש: "וכן הודעתיך מה שאמר לי בייחוד מורי הרב רבנו ניסים ז"ל כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בעניין הקבלה ההיא..." (שו"ת הריב"ש סימן קנז).
[עריכה] תלמידיו
המפורסם מבין תלמידיו, כאמור, הוא הריב"ש - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום" (שו"ת הריב"ש סימן שעה).
ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, גם הוא מתלמידי הר"ן.
ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על הרמב"ם, היה חברו של הר"ן.
