ניטרוגליצרין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניטרוגליצרין (או גליצריל טריניטראט) מסומן: התגלה ב-1846 על ידי המדען האיטלקי Ascanio Sobrero ונחשב לאחד מחומרי הנפץ החזקים ביותר.
הניטרוגליצרין רגיש ביותר לחיכוך, פגיעה, שינויי טמפרטורה וניצוצות.
בשנת 1867 הממציא השבדי אלפרד נובל מצא דרך לערבב את הניטרוגליצרין עם חומרים לא פעילים (כגון פחם) וכך הפך אותו לדינמיט הבטוח יותר לשימוש.
[עריכה] מבנה כימי
נוסחה:
שם: 1,2,3-Tris-nitrooxy-propane
צבע: צהבהב, אבל חסר צבע כאשר נמצא בצורתו הטהורה ביותר.
מראה: נוזל שמנוני מעט.
צפיפות: 1.13 ב-15 מעלות צלזיוס.
נקודת היתוך: 13.2 מעלות צלזיוס.
נקודת רתיחה: 50-60 מעלות צלזיוס (מתפרק בטמפרטורה זו).
משקל מולקולרי: 227.0872 גרם\מול.
[עריכה] שימוש רפואי
הניטרוגליצרין משמש כתרופה שמרחיבה כלי דם ומשמשת למניעת תעוקת חזה. ההשפעות הרפואיות הן: