מעבר דריאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערוץ דריאל (בגאורגית: დარიალის ხეობა, מילולית: דַריאֶליס חֶאוֹבּה) הידוע גם כמעבר דריאל נמצא בהרי הקווקז בגאורגיה ליד הגבול עם רוסיה. הוא נמצא בבסיסו המזרחי של הר קזבק, ונחצה על ידי נהר טרק במרחק של 8 מטר בין אבני האבן האנכיים, המתנשאים לגובה של 1,800 מטר (דהיינו צוקים בגובה 600 מטר מתנשאים לצידי המעבר). אורכו הוא 11 ק"מ, וגובהו הוא 1,204 מעל פני הים.
הוא נזכר בכתובים הגאורגיים תחת השמות: ראלאני, דארגאני, דאריאלאני; הפרסים והערבים כינו אותו כשער לאלאנים, סטרבון כינה אותו "פורטה קווקזיקה" ו"פורטה קומנה"; תלמי "פורטה סרמטיקה" (Sarmatae); לעיתים היה ידוע "כספיה פורטה" (שם שניתן לו שער או מעבר הים הכספי בדרבנט); הטטרים קראו לו דאריאוֹלי. המדען הרומאי פליניוס הזקן מתייחס אליו כשער איברי. הוא נזכר כאחד מהמיקומים של שערי אלכסנדר (אלכסנדר הגדול).
בהיותו אחד המעברים החוצים את הקווקז, הוקם במאה ה-2 לפנה"ס מבצר, על ידי מיריאן הראשון, למבצר יש מעבר סודי המגיע עד לנהר. הפרסים יסדו במאה ה-5 לפנה"ס את מצודת "ביריפאראץ", שיכלה להכיל כ-1,000 חיילים. רוסיה בנתה בשנת 1801 את "מצודת דריאל", שקיימת עד היום וממוקמת בסוף חלקו הצפוני של הערוץ. שהונצחה גם על ידי מיכאיל לרמונטוב בשירו "השד". המבצר הרוסי, שנמצא בגובה 1,447 מטר מעל פני הים, שמר על על החלק הזה של הדרך הצבאית הגאורגית.
הערכה מוטעית של הגאורגים בפלישת הצבא האדום לגאורגיה בשנת 1921, גרמה להפתעה מוחלטת בקרבות. ב-16 בפברואר 1921 מתחילים הרוסים במבצע לכיבוש טביליסי שצולח בידם. הצבא הגאורגי הנסוג משאיר אחריו אדמה חרוכה במטרה לעכב את הכוחות הרוסיים שבאו בעקבותיהם, אלא שהם לא לקחו בחשבון כי הרוסים יצליחו לעבור במעבר דריאל בתקופה זו של השנה, שכן המעבר היה מכוסה בשלג כבד. והרוסים הצליחו להפתיע את הגאורגים.
