שיחת תבנית:מונחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

[עריכה] הערך הועמד למחיקה ב-1 בינואר 2006

ערך זה היה מועמד למחיקה, והוחלט להשאירו. ניתן לראות את דיון המחיקה בדף זה.

---

[עריכה] תבנית כבדה

התבנית הזו כבדה מדי לדעתי בשביל להשתמש בה. בשביל לקבל פירוש לשוני ניתן להיכנס לוויקימילון, או לקרוא את פסקת הפתיחה על הערך בוויקיפדיה. ⌠צהוב עולה⌡ 19:27, 16 יוני 2006 (IDT)

התבנית לא נועדה לספק הסבר ארוך, אלא משהו כמו חצי משפט או כ-10 מילים (מעבר לזה הכיתוב יקטע). אפשר להשתמש בה כדי לספק שם של מושג בשפת המקור כמו בערך מקס ליברמן. אפשרות אחרת היא לספק הסבר קצרצר למושג שעשוי להיות לא ברור. חשוב להדגיש: אם הבנת מושג מסוים חיונית להבנת ערך, כדאי להסביר אותו גם בגוף הערך. התבנית מאפשרת לקוראים לקבל הסבר קצר על מושג ללא הצורך לעבור לערך אחר באמצע קריאת ערך. ערן 12:16, 17 יוני 2006 (IDT)

האם יש דעות נוספות? לדעתי התבנית קצת מעיקה. ⌠צהוב עולה⌡ 14:46, 4 יולי 2006 (IDT)

אני מסכים עם צהוב עולה. טקסט בערך צריך להיות זורם, העין צריכה לרוץ לאורכו. שימוש בתבנית הזו הופך את הטקסט להיות דו ממדי והקורא נאלץ להתעכב באמצע הקריאה ולפתוח ערוצי קריאה מקבילים. רוצים לכתוב הסבר למושג לא מוכר? תכתבו אותו בסוגריים (סימן טיפוגרפי הבנוי משני חצאי עיגול ומשמש לשילוב טקסט ברמת חשיבות נמוכה יותר - כך) וגם בהם רצוי למעט. נתנאל 22:37, 10 יולי 2006 (IDT)

אל נא תשכחו שאנחנו עוסקים באמצעי טכנולוגי שעשה מהפכה כלשהיא בעולם המידע ומידענות. כן, נתנאל, מדובר ברב ממימדיות וטוב שהטכנולוגיה מאפשרת זאת. הספר ששימש אותנו עד היום השתמש בהערות שוליים, הפניות לרשימות מונחים וכדומה. בעת העתיקה כתבו את הביאורים מסביב לטקסט (ראו תלמוד). מה יותר נוח מהערה הצצה בעת הצורך? זה וודאי יותר פשוט מקישור פנימי שזורק אותך לערך אחר. סוגריים מתאימים לתוספת מידע. מונחון כשמו כן הוא: הסבר. אני משמתמש בו מאז נכנס לשימוש די הרבה ונראה לי שיש להרחיב את השימוש. שנילי • שיחה 23:33, 10 יולי 2006 (IDT)

שנילי - נכון שיש לנו כלים טכנולוגיים משוכללים, אבל צורת הקריאה לא השתנתה. עדיין אנו קוראים טקסט הכתוב באותיות ולאורך שורות בדיוק כמו לפני אלף שנה. השימוש בתבנית הזו מפריע לקריאה הזו (אני משתדל, בערכים שאני כותב, גם להימנע ככל האפשר מהערות שוליים). דווקא הדוגמה שנתת, התלמוד, ממחישה את ההבדל: התלמוד נועד לקריאה איטית וקפדנית, להתעכבות על כל מילה ולבחינה חוזרת ונשנית של הטקסט. בניגוד מובהק לכך, ערך אנציקלופדי צריך להיות סקירה ברורה ונקראת בשטף, והקורא צריך לקבל טקסט שהוא יכול לקרוא בבת אחת בלי לעצור או לחזור אחורה. נתנאל 08:03, 11 יולי 2006 (IDT)

[עריכה] שינוי הצבע

שניתי את צבע הקו התחתון - אדום זה בולט מידי. רצוי להשתמש בגוון אפור כלשהו. Yonidebest Ω Talk‏ 23:41, 10 יולי 2006 (IDT)

אני מבקש להחזיר לצבע הקודם או להעביר לצבע כהה יורת (כחול, לדוגמא). זה לגמרי בלתי נראה ככה. pacman • שיחה 23:42, 10 יולי 2006 (IDT)

הנה, אפור כהה יותר. Yonidebest Ω Talk‏ 01:58, 12 יולי 2006 (IDT)