מוחמד דף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מוחמד דף (בערבית: محمد ضيف;נולד 1966), מראשי גדודי עז-א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס, ומוגדר על ידי מערכת הביטחון הישראלית כבכיר מבוקשי הארגון.

דף התחיל את דרכו בחמאס כתלמידו של יחיא עיאש ("המהנדס"), אשר עמד בראש הזרוע הצבאית של הארגון עד לחיסולו בשנת 1996. עם מותו של עיאש הועבר הפיקוד על הגדודים ברצועת עזה לידיו של מוחמד דף, כאשר האחים עאדל ועמאוד עוודאללה התוו מעתה את קווי הפעולה של הזרוע הצבאית בגדה.

דף בחר לנקום את מותו של עיאש בשורת פיגועי טרור רצחניים שהתרחשו בתוך תחומי הקו הירוק בחודשים פברואר-מרץ, 1996. בין הפעולות שיזם: שיגור שני מחבלים מתאבדים להתפוצץ באוטובוס מס' 18 בירושלים בשתי הזדמנויות שונות; תכנון פיגוע נוסף בטרמפיאדה באשקלון; והפעלת החוליות שחטפו ורצחו את החיילים נחשון וקסמן, אריה פרנקנטל ושחר סימני.

לאחר גל פיגועי הנקמה של אביב 1996, במהלכו נרצחו 58 ישראלים בתוך שבוע, ירד מוחמד דף למחתרת, והסברה הייתה כי ברח למצרים. ואולם כעבור שנתיים בלבד שב דף לפעילות נוכח מצבה הקשה של תשתית החמאס בגדה המערבית: מוחי א-דין א-שריף נהרג במהלך "תאונת עבודה" ברמאללה במרץ 1998, ואילו האחים עוודאללה חוסלו ליד חברון באוגוסט של אותה שנה. אבדות אלה, יחד עם מעצרם של עשרות פעילים וחשיפת מעבדות לייצור חומרי חבלה ומטענים, פגעו קשות ביכולתו של הארגון "לייצר פיגועים" משטחי הגדה המערבית. בעקבות זאת, אנשי המחלקה המדינית של החמאס בחו"ל הורו לדף ולאנשיו בעזה לשוב ולתכנן פיגועים. כך, למשל, היה זה דף שעמד מאחורי פעולותיה של "חוליית טייבה", שמטרתה הייתה לבצע פיגועי התאבדות בטרמפיאדות במרכז הארץ (אם כי כשלה בפעולותיה).

חיסולם של האחים עוודאללה יצר ריק מנהיגותי בקרב פעילי הזרוע הצבאית בגדה. מחמוד אבו הנוד הוא שתפס בסופו של דבר את הפיקוד עליהם וכיוון את פעולתם באינתיפדת אל אקצה, עד לחיסולו בידי צה"ל בנובמבר 2001. משמעות מותו של אבו הנוד הייתה קידומו של מוחמד דף באופן שהרחיב את השפעתו גם לפעילי החמאס בגדה. מתחילת שנת 2002 עסק דף בבניית מנגנון פיגועים עצמאי של עז א-דין אל-קסאם. הוא נחשב כאחראי על כמה מפיגועי הירי ו"ההקרבה" הגדולים שאירעו ברצועת עזה במהלך האינתיפדה. מנגנוני הביטחון הפלסטינים עצרו את דף מספר פעמים, אולם הוא שוחרר בתום תקופות קצרות ביותר.

ישראל ניסתה לחסל את מוחמד דף פעמים אחדות, ללא הצלחה. עוד ב-23 באוגוסט, 2001, נרשם ניסיון לחסל את דף וסגנו, עדנאן אל-ע'ול, אולם השניים הצליחו לחמוק. ב-26 בספטמבר, 2002, ירה מסוק אפאצ'י של צה"ל שני טילים מדגם "הלפייר" לעבר מכוניתו של דף, שהיה בדרכו חזרה מביקור אבלים בשכונת שיח' רדואן בעזה. לאחר מספר שעות שבהן הגיעו למערכת הביטחון ידיעות סותרות בנוגע לגורלו, התברר כי דף לא נהרג אלא נפצע קשה (איבד את עינו ונותר בעל מום ביד). כשלושים פלסטיניים שהיו בסביבתו נפגעו מעוצמת הפיצוץ. באוגוסט 2003 התקבל דיווח על כינוס הצמרת הצבאית של החמאס בדירה בעזה, וביניהם עדנאן אל-ע'ול, מוחמד דף והמנהיג הרוחני של התנועה, אחמד יאסין. מטוס קרב ישראלי הפציץ את הדירה, ואולם בכירי החמאס כמעט ולא נפגעו.

דף התייחס לנסיונות ההתנקשות בו בנאום טלפוני שנשא בכנס לציון 15 שנים להיווסדה של חמאס: "אלוהים רצה להרגיז את היהודים והוא הציל אותי. על כל פנים, אני מאמין שרק מה שאלוהים רוצה - זה מה שיקרה". עוד אמר כי "אני מבטיח שנמשיך עד לניצחון או עד למוות כשאהידים, אנו נמשיך בדרך של יחיא עיאש ושל סלאח שחאדה וכפי שלמדנו מהשייח' יאסין".

נראה כי דף עודו עוסק באופן פעיל בטרור. ידוע כי לקח חלק פעיל בפרויקט ייצור רקטות הקסאם, יחד עם סגנו עדנאן אל-ע'ול (חוסל באוקטובר 2004), שנחשב ל"מדען הראשי" של החמאס. אל-ע'ול הוא שריכז עד מותו את הידע בתחום שיגור הרקטות, והיה אחראי לפיתוח ולשיגורי הניסוי של הקסאם.

אף על פי כן, ולמרות נסיונות הישראלים לחסלו, בפברואר 2005 נקשר שמו של מוחמד דף כמועמד ל"חנינה" מצד ישראל במסגרת מחוותיה של זו כלפי נשיאה החדש של הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. עם זאת, גורמים ישראלים הודיעו כי חנינת דף "אינה על הפרק" בטענה כי פשעיו חמורים מדי.

ב-12 ליולי מוחמד דף נפצע קשה מהתקפת חיל האוויר על הבית בו שהה. בעקבות אותה התקפה נכרתו ידיו ורגליו והוא מרותק לכסא גלגלים. באותה ההתקפה נהרגו שבעה ילדים ושני מבוגרים.