מאיר לנסקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר לנסקי (4 ביולי 1902 - 15 בינואר 1983), יהודי יוצא פולין, מראשי המאפיה בניו יורק.
מאיר לנסקי נולד בשם מאיר סוחובליאנסקי בגרודנו, שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית (היום בבלארוס). בשנת 1911 היגרה משפחתו לארצות הברית והשתקעה בניו יורק.
התפרסם עוד בצעירותו כחבר בכנופיות ניו יורק יחד עם חברו מילדות, באגסי סיגל. לנסקי הכיר בצעירותו את לאקי לוצ'יאנו (מהמאפיונרים האיטלקים הבולטים בניו-יורק) ושניהם התחילו בעסקים הלא חוקיים: מכירת משקאות חריפים שהייתה אסורה בשל "חוק היובש", זנות וכו'. אחרי תקופה מסוימת נעשה לנסקי בעל השפעה גדולה מאוד במאפיה. בין היתר, עמד בראש מועצה שכללה את ראשי סינדיקט הפשע באמריקה.
לנסקי היה אחד היוזמים העיקריים של בתי הקזינו בלאס וגאס יחד עם חברו באגסי סיגל. על פי הערכות שונות, הוא ניסה למנוע את חיסולו של סיגל לאחר כישלון הפרויקט בלאס וגאס וגניבת כספי חבריו, אך נכשל בכך וחיסולו של סיגל אושר על ידי מועצת הסינדיקט.
מאיר לנסקי ניסה לעלות לישראל בתחילת שנות ה-70 עקב חקירה שנפתחה נגדו בארצות-הברית, אך לא ניתן לו אישור לכך בשל היותו מאפיונר מפורסם ועסקיו הבלתי חוקיים, כמו גם בשל לחצה של ממשלת ארצות הברית. הוא הועמד בארצות הברית למשפט על עבירות מס ונידון למאסר של שנה וחצי, אך לבסוף אישומו בוטל. בזקנתו לנסקי סיכם את פעילותו במאפיה במשפט המפורסם - "למדתי מאוחר מדי שהרבה יותר קל ומשתלם לגנוב כסף מהציבור בדרכים חוקיות מאשר בדרכים לא חוקיות".
בניגוד למרבית המאפיונרים, מת לנסקי מוות טבעי מדום לב ב-1983.
על לנסקי וחבריו נוצרו מספר סרטי קולנוע. נכתב אף מחזה על חייו שהועלה גם בישראל ב-2005, בכיכובו של יוסי גרבר.
