כלקיס (ממלכה קדומה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלקיס, ממלכה (אתנרכיה) קדומה בלבנון. בממלכה זו גרו היטורים, שבט ערבי המוזכר בספר בראשית כ"ה, ל"ז. כן נזכרת הממלכה בכתבי יוסף בן מתתיהו. הממלכה השתרעה על פני חלקים מדרום הלבנון וצפון הגליל, אולם יהודה אריסטובולוס הראשון, הכהן הגדול סיפח חלקים ניכרים מכלקיס (הקרויה אף ארץ היטורים) לממלכתו וגייר את תושביה, בשנת 104 לפני הספירה. לאחר כיבוש זה נותר לממלכה רק שטח מצומצם למרגלות הרי הלבנון. במאה הראשונה שלפני הספירה שלט בממלכה המלך תלמי בן מינאי, ולאחריו בנו ליסניס. בשנת 41 לספירה נתן הקיסר הרומאי קלאודיוס את הממלכה במתנה להורדוס יוליוס, הוא הורדוס השני, אחיו של אגריפס הראשון. לאחר מותו של הורדוס השני, ניתנה הממלכה על ידי הקיסר קלאודיוס לאגריפס השני, אך בשנת 54 ניטלה ממנו.
כלקיס הקדומה נמצאת כיום בסמוך למג'דל ענג'ר בלבנון, כ-55 ק"מ מזרחית לביירות, בעמק הבקאע.
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
