יצחק גרציאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יצחק ("זיקו") גרציאני (4 באוגוסט 1924 - 7 ביולי 2003) מנצח ומעבד מוזיקלי ישראלי.

נולד בבולגריה ב-1924 למשפחה בת חמש נפשות.

לאחר סיום לימודיו בבית-ספר תיכון, בתקופת הכיבוש הנאצי בבולגריה, שהה במחנות עבודה, עד שהצבא הרוסי נכנס לבולגריה בספטמבר 1944. לאחר המלחמה נשא את אהובתו דורה לאישה, ונרשם לאקדמיה למוזיקה. לאחר סיום למודיו באקדמיה, בסוף 1948, עלה לישראל.

עוד בטרם הספיק להתאקלם בישראל, התחיל לנגן בחצוצרה בתזמורת צה"ל. מאחר ובאותם ימים היה מחסור בעיבודים לשירי לכת ישראליים, התזמורת השמיעה שירי לכת אנגלים ואמריקאים. גרציאני נרתם למשימה וכתב שפע של עיבודים לשירי לכת ישראלים, אשר מושמעים עד היום על ידי תזמורות בישראל.

עם תום שירותו בצה"ל, בשנת 1952, המשיך כמעבד וכמלחין בתזמורת צה"ל כאיש מילואים.

משנת 1952, ניהל וניצח על מקהלת צדיקוב, והיה מעורב בהפקת מופעים במסגרת תיאטרון גיורא גודיק, התיאטרון הקאמרי, תיאטרון הבימה האופרה הישראלית, רביעיית מועדון התיאטרון, הגשש החיוור, שלישיית גשר הירקון, שוקולד מנטה מסטיק, וכן בכינוסי המכביה וכינוסי הפועל.

כמו כן, היה מנצח בתוכנית הרדיו "תיבת נח". הוא ניצח על תזמורת הבידור של רשות השידור, בפסטיבלי הזמר והפזמון, ובפסטיבל שירי הילדים.

בשנים 1970 - 1973 היה חבר במועצה לתרבות ואמנות, שיעצה לשר החינוך, יגאל אלון.

בשנת 1962 מונה לתפקיד מנצח תזמורת צה"ל, תפקיד שמלא עד יומו האחרון, וממנה פרש בדרגת אלוף משנה.

במסגרת התזמורת הופיע בעצרות ממלכתיות רבות, וערך עם התזמורת מסע הופעות בכל רחבי העולם. ב-1969, עם עליתה לארץ מרוסיה של הזמרת נחמה ליפשיץ, ערך אתה סיבוב הופעות בארץ ובעולם.

רגע מרגש במיוחד עבורו היה ניצוח על ההמנון המצרי, בעת קבלת פני אנואר סאדאת ב-1977. לימים אמר שהחלום שלו הוא לנצח על ההימנון של מצרים, ירדן, סוריה ולבנון. חצי מחלומו התגשם כשזכה לנצח בטכס החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן.

בסך הכול כתב כ-1,000 עיבודים ליצירות ישראליות. כתב גם מוזיקה מקורית לסרטים. בין היתר, "עץ או פלסטין", "דליה והמלחים", "מוישה ונטילטור".

הוא שיתף פעולה עם המלחין ליאונרד ברנשטיין בניצוח על מקהלת הילדים צדיקוב בביצוע הבכורה העולמי של הסימפוניה "קדיש" עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בדצמבר 1963.

יצחק גרציאני הפך להיות אחת הדמויות האהובות בציבור הישראלי בזכות נועם הופעתו ממנה הוקרנה הרבה אצילות. דמותו התמירה, המנצחת במרץ אך בעדינות, הפכה חלק מנוף התרבות. במהלך שירותו כמנצח הפך להיות לאחד מסמלי האומה.

באירוע מחווה שנערך לכבודו, זמן קצר לפני פטירתו, כינה אותו שאול מופז "שרביטו של צה"ל".