יעקב דינזון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב דִינֶזוֹן (דינעזאהן), סופר יידיש, מורה ואיש חינוך ופובליציסט. נולד בשנת 1862 בעיר נובי-זאגור, מחוז קובנה, ליטא. נפטר בורשה, פולין, בשנת 1919.
יעקב דינזון מוכר בתולדות ספרות היידיש כעוזרו הקרוב של י"ל פרץ, יוצק מים על ידיו. וכמייסד של רשת חינוך יהודית, המבוססת על בתי ספר חילוניים שפעלו בשיטת חינוך משלו, ועל שמו הם נקראו: "דינזון שוּלֶן", בתי ספר של דינזון.
הוא זכה לחינוך מסורתי, בחדר ובישיבה, ובגיל 12 נתייתם מאביו. דודו אימץ אותו, והוא עבר לבית הדוד בעיר מוהילב, שבבלארוס. עוד בהיותו תלמיד הישיבה נתפס להשכלה, ויצא לחילוניות.
שימש בנעוריו כמורה פרטי בבתיהם של יהודים אמידים, והיה גם סוכן-נוסע למימכר ספרים. בשנת 1884 השתקע בורשה, בירת פולין, ועשה בה את כל חייו. בורשה פגש בחוגי סופרים את י"ל פרץ, ומאז לא נפרד ממנו. פרץ לא רק שהשפיע מאוד על דרכו הספרותית של דינזון, אלא הפך למורה חבר לכל חייו.
יעקב דינזון היה מחנך ומורה מסור ומחדש. הוא פרסם מאמרים רבים בעיתוני התקופה בשאלות חינוך. לבד מרשת בתיה"ס הקרויה על שמו, הוא הקים מערכת חינוך מיוחדת לילדים יהודים פליטים וחסרי בית שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
ראשית כתיבתו הייתה דווקא בעברית, אבל הוא החליט להתמסר לכתיבה ביידיש. הוא היה ממחדשי סוגת הרומנים המתקתקים, הסנטימנטליים, ותיאר את החיים היהודיים בפולין וליטא ברגשנות עודפת. רומן משלו, בשם "הנאהבים והנעימים", 1887, התחבב מאוד על קהל קוראי היידיש, והופץ בלמעלה מרבע מיליון עותקים. הוא פרסם כחמישים כרכים של סיפורת, סיפורי ילדים, רומנים ומאמרים. לעברית תורגמו שלושה מספריו.
[עריכה] ספרי יעקב דינזון בעברית:
- הרשלה, סיפור, תרגם ש. הרברג, מצפה, תל אביב, 1937.
- יוסילי, תרגם ח"ד שחר, תל אביב, מצפה, 1936.
- שתי אמות, רומן, תרגם ש. הרברג, תל אביב, מצפה, 1937.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מאמרו של יוסף חיים ברנר, בכל כתביו: דמעות פייטן; יעקב דינזון.
