יהדות פקיסטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות פקיסטן היא אחת מהקהילות היהודיות במרכז אסיה ומיקומה הוא באזור פקיסטן של היום.
היהודים הראושנים ישבו באזור פקיסטן של היום לאחר הגירות פנים-אסייתיות מאיראן, אפגניסטן והודו. יהודים ישבו בצמתי דרכים חשובות ובדרכי המסחר להודו אך אין תיעוד טוב כלל של יהודים באזורים אלו עד למאה ה-19.
לפי מספר מקורות ידוע כי בתחילת המאה ה-20 חיו בעיר קאראצ'י כ-2,500 יהודים ועוד כמה עשרות בעיר פסהאבר. בשתי הערים ידוע על כך שהיו בהן בית כנסת ובית הכנסת בפסהאבר קיים עד ימינו אך הוא סגור ולא פעיל כלל. בקאראצ'י, בית הכנסת מגן שלום הוקם בשנת 1893 על ידי שלום סולומון אומרדקר ובנו גרשון סולומון. בית הכנסת שירת את הקהילה הקטנה, אך מגוונת של יהודי קאראצ'י שבראשם עמד אברהם ראובן שהפך להיות בשנת 1936 לאחד מחברי מועצת העיר. רוב בני יהדות קאראצ'י הם צאצאים לכת "בני ישראל" מהודו השכנה וידוע כי לאחר כיבוש שטחי הודו על ידי בריטניה היגרו רבים מיהודי פקיסטן להודו השכנה וכיום נותרו מבניהן כ-2,000 יהודים.
לאחר הקמת מדינת ישראל היגרו רוב יהודי פקיסטן מהמדינה שלא אהדה את הציונות ורבים מהיהודים היגרו למדינת ישראל, הודו ואנגליה. מבחינה הלכתית נחשבים יהודי פקיסטן ליהודים ספרדים והם אף נוהגים כמצוות אלו.
כיום יש ככל הנראה רק מספר יהודים מעטים בפקיסטן.
