יהדות סרביה ומונטנגרו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות סרביה ומונטנגרו היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות בין קהילות יהדות יוגוסלביה שבבלקן ומקום מושבה הוא באזורי סרביה ומונטנגרו של היום.
היהודים הראשונים שישבו בסרביה עשו זאת כבר בימי הביניים כשהראשונים שבהם הגיעו אליה במאה ה-13 וה-14 מאיטליה ומהעיר דוברובניק. יהודים נוספים הגיעו אליה בסוף המאה ה-14 מהונגריה וכן משנת 1492 הגיעו אליה פליטים רבים מגירוש ספרד.
לאורך כ-300 שנות חיי היהודים בבלגרד חיו בה אשכנזים וספרדים בשיתוף בין הקהילות. עם כיבוש סרביה על ידי האימפריה העות'מאנית שגשגו היהודים והעיר בלגרד בפרט, בעיקר בגלל קשרי המסחר של היהודים בה עם סופיה, ונציה, אנקונה וסלוניקי. עם הפיתוח החלו גם גלי ההגירה שהגיעו ממרכז אירופה, ספרד, אסיה ואיטליה.
בתחילה הייתה בלגרד עיר לא חשובה מבחינה דתית והושפעה וקיבלה את ההלכות והפסיקות הדתיות שלה מהמרכזים בסלוניקי וקושטא. היהודים גרו ברובע מיוחד להם בכל עיר שבה גרו, הפוך מהסרבים שחיו רובם בכפרים ומיעוטם בערים. עם הגעתו בשנת 1617 של הרב יהודה לירמה מקושטא שהשפיע על המרכז הרבני והתורני בעיר ופיתח אותו מאוד. השפעתו של הרב הייתה עצומה והמרכז התורני שהתפתח במקום אף השפיע על יהודי סראייבו שבבוסניה.
בשנת 1846 סבלו היהודים מצו קשה שאסר עליהם לעסוק במסחר. הצו פגע רבות ביהודים, שכן רבים מהם עבדו כסוחרים ובכך איבדו את מקור פרנסתם המרכזי. היהודים זכו לקבל זכויות והסרת האפליה בשנים 1888 ו-1889 ובכך פתחו בפניהם אפשרות להתחזקות מעמדם בחברה.
הקהילה התפתחה מאוד לפני ואחרי מלחמת העולם הראשונה, עם קבלת האוטונומיה הדתית, הוקמו מוסדות חינוך ובתי כנסת של הקהילות האשכנזית והספרדית ומספר היהודים במדינה עלה. בשנת 1890 היו בסרביה כ-2,600 יהודים ובשנת 1939 היו בבלגרד, הבירה, כ-10,400 יהודים, כ-1,200 מהם אשכנזים וכ-8,500 מהם ספרדים.
במחוז קוסובו שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה כ-500 יהודים בערים פרישטינה, מיטרוביצה וקוסובסקה. כל יהודי קוסובו נרצחו במהלך השואה.
רובם של יהודי סרביה ומונטנגרו נספו במהלך השואה ואלו שנותרו עלו ברובם למדינת ישראל. הפרטיזנים הקומוניסטים בהנהגת טיטו נתנו מקלט ליהודים, ויהודים רבים לחמו בשורותיהם.
כיום יש בסרביה ומונטנגרו כ-1,700 יהודים, בעיקר בבלגרד הבירה.
[עריכה] היהודים במחוז ווֹיווֹדינה
במחוז ויוודינה, שבסרביה, חיו יהודים כבר מהמאה ה-16. במאה ה-19 נכבש האזור על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית ובכך היה לאזור היחיד מבין אזורי סרביה שהיה בשליטה לא-תורכית.
היהודים ישבו בערים נובי-סאד, סובוטיצה, סומבור, סנטה, פאנצ'בו וזרניינין.
יהודי ווֹיווֹדינה היו ברובם אשכנזים, שהשתייכו לזרם האורתודכסים או לקונסרבטיבים.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נותרו בווֹיווֹדינה כ-30,000 יהודים שהיגרו בחלקם לארצות הברית ולמדינות אחרות ושהותירו מאחוריהם כ-20,000 מבני קהילת ווֹיווֹדינה.