טקילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בקבוקי טקילה

טֶקילה היא משקה אלכוהולי חזק ממשפחת המשקאות הלבנים המיוצר אך ורק באזורים ספציפיים בחמש מדינות שבמקסיקו, בעיקר בסביבות העיר טקילה, במדינת חאליסקו שבמקסיקו. ^[1] הטקילה מיוצרת מהליבה של שיח מדברי הנקרא אגווה כחולה הנפוץ במקסיקו (הוא אינו סוג של קקטוס).

המותג טקילה הינו בשליטת הממשלה המקסיקנית. כדי לייצר טקילה יש לעמוד בסט תקנות מפורט הנאכף על ידי מועצת ויסות הטקילה המקסיקנית. כדי שמשקה יורשה לשאת את השם טקילה, עליו לעמוד בתנאים רבים. התנאים הבולטים הם: על המשקה להיות מיוצר במקסיקו, באזור המורשה לייצר טקילה, עליו להיות מיוצר מלפחות 51% אגווה כחולה, על הבקבוק צריכה להופיע חותמת רשמית המכילה את מספור המזקקה, אחוז האלכוהול במשקה צריך לנוע בין 35% ל-55% אלכוהול (רמת האלכוהול הנפוצה בטקילה הינה 38%-40%).

מזקל הוא משקה אלכוהולי הדומה לטקילה, אולם הוא יכול להכיל סוגים שונים של אגווה במינונים שונים. לעיתים המזקל מבוקבק עם זחל עש המכונה בפי העם תולעת (גוֹזָנוֹ בספרדית). בעת הכנת מזקל קולים את ליבת האגווה, ולכן טעמו של המזקל הוא מעושן.

[עריכה] קטגוריות איכות

ישנן ארבע קטגוריות איכות לטקילה, לפי רמת היישון וסוג הטיפול בה.

Blanco / Silver - טקילה צלולה ושקופה (חסרת צבע), אשר לא יושנה אלא בוקבקה מייד לאחר הזיקוק.
Joven u Oro / Gold - טקילה לא מיושנת, שרוככה על ידי הוספת צבע קרמל או סוכרים (עד כדי אחוז אחד ממשקלה), צבעה צהבהב.
Reposado /Rested / Aged - טקילה שיושנה לפחות חודשיים בחביות עץ אלון, צבעה זהוב חלש.
Anejo / Extra-Aged - טקילה שיושנה לפחות שנה בחביות עץ אלון שנפחן עד 600 ליטר, צבעה זהוב חום.

בנוסף, טקילה מסווגת סיווג נוסף לפי כמות האגווה הכחולה. חלק מהטקילות מיוצרות מ-100% אגווה כחולה. טקילות אלה חייבות להיות מבוקבקות במקסיקו ורשאיות להיקרא פּיוּרוֹ או לציין על הבקבוק 100% אגווה כחולה. שאר הטקילות (נקראות לעיתים מיקְסְטוֹ) מיוצרות לרוב מ-51% אגווה כחולה ושאר 49% חומר גלם מורכב מסוגים שונים של סוכרים. את הטקילות הללו ניתן לייצא במיכלים גדולים לביקבוק מחוץ למקסיקו (לרוב בארצות הברית).

[עריכה] תהליך היצור

צמח האגווה מגיע לרמת הבשלות המתאימה באזור 8-12 שנים לאחר שתילתו. בשלב הזה קוצצים את עלי האגווה ומשאירים רק את הליבה, הנקראת פִּינָה (בספרדית - אננס). כל פינה שוקלת לרוב בין 18 ל-32 קילוגרם, אם כי היא יכולה להגיע על ל-90 קילוגרם.

כאשר הפינאס (הליבות) מגיעות למזקקה, הם נחתכות ומבושלות כדי להפוך את העמילן והסוכרים המורכבים לסוכרים פשוטים. הבישול מתבצע בכבשנים מסורתיים בשם הוֹרנוֹס (במשך כיומיים ) או בסירי לחץ מודרניים (במשך כ-12 שעות). לאחר הבישול, הפינאס נקצצות והנוזלים מופרדים משאר חלקי הצמח אל תוך מיכלי התססה מסורתיים מנחושת או מיכלי התססה מודרניים מפלדת אל-חלד. כאשר מייצרים טקילה מיקסטו, מוסיפים בשלב הזה למיכלים סוכרים שונים. לאחר מכן, מוסיפים למיכלים שמרים הגורמים לתהליך תסיסה היכול להימשך עד יומיים, בו הסוכרים נהפכים לאלכוהול.

לאחר סיום ההתססה, הנוזל האלכוהולי הופך זיקוק כפול, או בתהליך מסורתי של זיקוק דודי או בתהליך של זיקוק רציף. הזיקוק הראשון מכונה "הפרדה" והתוצר שלו הוא אלכוהול באיכות נמוכה המכונה לעיתים טקילה רגילה. הזיקוק השני מכונה "זיכוך" והתוצר שלו הוא טקילה לבנה. לאחר הזיקוק הכפול, הטקילה עשויה לעבור תהליכים נוספים לפני הביקבוק כגון הוספת קרמל או יישון בחביות עץ אלון.

[עריכה] צורת הגשה

הטקילה מוגשת לרוב נקייה (כלומר, ללא תוספת), בכוס שוט כשהיא מלווה במלחייה ופרוסת לימון. צורת השתיה הנהוגה היא לחלוח גב היד בין האגודל והאצבע המורה, המלחת האזור, ליקוק המלח, שתיה מהירה של השוט המלווה מיד במציצת או אכילת פרוסת הלימון. המלח נועד להקטין את צריבתה של הטקילה על ידי הפרשת רוק, ואילו הלימון משפר את הטעם.

הטקילה משמשת אף בבסיס לקוקטיילים. המפורסם בהם הוא מרגריטה, קוקטייל המכיל טקילה, ליקר תפוזים (לרוב טריפל סק), ומיץ לימון (או סאוור מיקס) ומוגש לרוב בכוס יחודית לו, המעוטרת בשכבת מלח.