חם בן נח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חם, בנו השני של נח במקרא, אחיהם של שם ושל יפת, ואביהם של כוש, מצרים, פוט וכנען.
בסיפור שכרותו של נח, חם הוא זה שרואה את ערוות אביו והמספר על כך לאחיו, שם ויפת. מנימת הטקסט המקראי עולה, כי חם לא רק "ראה" אלא גם עשה מעשה רע כלשהו. על כך נאמר בתלמוד: "רב ושמואל, חד אמר סירסו, שני אמר רבעו [קרי: ביצע בו מעשה סדום ]". המדרש גורס, כי חם סירס את נח, כדי שלא ייוולדו לו עוד בנים, שגם להם יהיה נתח בארץ וכך יקטן הנתח שלו. על כן נח קילל את כנען, בנו של חם, ואת כל צאצאיו, משהקיץ משכרותו.
במאה ה-19, היו שזיהו בטעות את חם עם האל המצרי מין, וזאת בשל טעות תעתיק שתרגמה את שמו כKhem. על אף שזיהוי זה הובהר כשגוי, הוא ממשיך להופיע לעתים גם כיום.
