התיקון ה-26 לחוקת ארצות הברית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התיקון ה-26 לחוקת ארצות הברית הוא תיקון אשר מעניק לכל אדם בן 18 ומעלה זכות בחירה בבחירות הפדרליות וגם בבחירות של המדינות עצמן. לפני קבלת התיקון בשנת 1971 היה גיל המינימום להשתתפות בבחירות 21, ברוב מדינות ארצות הברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] התיקון
[עריכה] מקור
Section 1. The right of citizens of the United States, who are eighteen years of age or older, to vote shall not be denied or abridged by the United States or by any State on account of age.
Section 2. The Congress shall have power to enforce this article by appropriate legislation.
[עריכה] תרגום
סעיף 1
- זכותם של אזרחי ארצות הברית בני 18 ומעלה להצביע, לא תשלל או תוגבל על ידי ארצות הברית או על ידי אחת המדינות בגלל גיל.
סעיף 2
- לקונגרס תהיה סמכות לאכוף תיקון זה על ידי חקיקה מתאימה.
[עריכה] היסטוריה
גיל המינימום לקבלת זכות בחירה במדינות ארצות הברית היה 21. בשנת 1941 הציע חבר בית הנבחרים ג'נינגס רנדולף ממערב וירג'יניה את התיקון לחוקה. לטענתו, אנשים אשר מבוגרים מספיק כדי להילחם ולמות למען המדינה זכאים לזכות הצבעה. רנדולף עזב את בית הנבחרים בשנת 1947, אך בשנת 1959 נבחר לסנאט והמשיך במאמציו להביא לתיקון החוקה בעניין גיל ההצבעה. תמיכה בזכות הצבעה מגיל 18 נהייתה עם השנים יותר פופולרית וזכתה לתמיכה של הנשיאים דווייט אייזנהאואר ולינדון ג'ונסון. חוק בנוסח דומה לתיקון לחוקה עבר בקונגרס בשנת 1970, אולם עתירה של מדינת אורגון נגד החוק בהתייחס לבחירות הפנימיות שלה, נתקבלה על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית. בפסיקתו קבע בית המשפט שהקונגרס יכול לכפות גיל לגבי בחירות פדרליות, אולם הוא אינו יכול לקבוע בענייני הבחירות של המדינות. התוצאה הייתה שהמדינות שהיו מעוניינות בכך נדרשו לנהל ספרי בוחרים שונים עבור בחירות מדינתיות ועבור בחירות פדרליות. במקביל, לפעילות במישור הפדרלי החלו חלק מהמדינות להוריד את גיל המינמום להצבעה אצלהן. ג'ורג'יה וקנטקי קבעו את 18 כגיל המינימום, אלסקה קבעה את גיל 19 והוואי וניו המפשייר קבעו את גיל 20.
מלחמת וייטנאם בה צעירים רבים מתחת לגיל ההצבעה לחמו ואף נהרגו, הביאה ללחץ ציבורי להוריד את גיל ההצבעה. בשנת 1968 ביקש הנשיא ג'ונסון מהקונגרס להעלות את הצעת התיקון לאישרור המדינות, אולם הדבר לא צלח ובמקום זאת עבר החוק של 1970. בעקבות פסיקת בית המשפט העליון על התחולה החלקית של החוק, רנדולף חזר והעלה את התיקון לחוקה בפני הקונגרס והפעם ההצעה זכתה לרוב. תהליך האישרור של התיקון היה המהיר ביותר אי פעם בארצות הברית. כבר ביולי 1971 נכנס התיקון לחוקה לתוקף לאחר שאושר בשלושה רבעים ממדינות ארצות הברית.
[עריכה] השפעות
בעקבות הורדת גיל המינימום של זכות הבחירה, הורידו רוב המדינות את גילאי המינימום לפעילויות אחרות של מבוגרים, כנישואין וחתימה על חוזים ל-18. עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, הורד גיל המינימום לקבלת מחויבויות חוקיות ל-18 בכל מדינות ארצות הברית. אולם בעניינים אחרים, נשארו בתוקף בחלק מהמדינות גילאים אחרים. ביוטה, גיל המינימום לשימוש בטבק הוא 19, בנבדה ובמדינות אחרות גיל המינימום להימורים הוא 21 וחוק פדרלי של ארצות הברית קונס מדינות אשר אינן אוסרות מכירת אלכוהול לצעירים מתחת לגיל 21.
בתחילת 1973, בעקבות משאל עם שהתקיים בסוף 1972, הורד גיל הבחירה באירלנד ל-18, שנה וחצי לאחר תיקון החוקה בארצות הברית.
| חוקת ארצות הברית | |
|---|---|
| גוף החוקה
מבוא | פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4 | פרק 5 | פרק 6 | פרק 7 |
|
| תיקונים לחוקת ארצות הברית
מגילת הזכויות: 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 תיקונים נוספים: 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 |
|
| היסטוריה של חוקת ארצות הברית | פסקאות בעלות חשיבות בחוקה |
| ועידת פילדלפיה | כתבי הפדרליסט | תקנון הקונפדרציה | החותמים על חוקת ארצות הברית | הצעות לתיקון חוקת ארצות הברית | ניסיונות לא מוצלחים לתיקון חוקת ארצות הברית | פסקת המסחר | פסקת ההליך ההוגן | פסקת ההגנה השווה | פסקת ההקמה | פסקת האמון המלא | פסקת זכויות היתר והחסינויות | פסקת העליונות |
