הרצל ברגר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הרצל ברגר | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 18 ביולי 1904 |
| תאריך פטירה | 28 באוגוסט 1962 |
| כנסות | 5-1 |
| סיעות | מפא"י |
| תפקידים בולטים |
|
הרצל ברגר (18 ביולי 1904 - 28 באוגוסט 1962), חבר כנסת, עיתונאי ופרשן מדיני.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו עד עלייתו ארצה
הרצל ברגר נולד ב-18 ביולי 1904 בעיר מינסק במדינת בלארוס תחת השם בנימין הרצל ברגר. הוא למד בבית הספר התיכון הריאלי במינסק והיה פעיל בתנועות הנוער הציוניות הבלתי לגאליות ”השומר הצעיר” ו”החבר”.
הוריו היו פעילים בתנועה הציונית, וסבלו בשל כך מרדיפות השלטון הקומוניסטי, ובעטיין החליטו להגר לפולין. הנער הרצל נשלח ראשון ולאחר שהות קצרה בוילנה עבר לביאליסטוק שבפולין.
בגיל 18 נסע לגרמניה כדי ללמוד באוניברסיטת יינה, שם סיים את לימודיו בתואר מוסמך לכלכלה וד"ר למשפטים. במקביל היה חבר הוועד המרכזי של "פועלי ציון" בגרמניה, והתמנה לבסוף למזכיר המפלגה. בתום לימודיו חזר לפולין והיה עיתונאי וחבר מערכת "דאס-ווארט", וכן חבר הוועד המרכזי של ”פועלי ציון צ”ס” בפולין.
[עריכה] פעילותו העיתונאית
בשנת 1934 עלה לארץ והשתקע בתל אביב. כאן נשא לאשה את רחל קרונזון, רופאה במקצועה, שאותה הכיר בעת לימודיו באוניברסיטה. היה פעיל בסניף תל אביב של מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) והגיע לתפקיד מזכיר הסניף.
בארץ המשיך בעבודתו העיתונאית והיה חבר מערכת העיתון "דבר", שבו כתב במשך שנים רבות את מאמרי המערכת. כמו כן פרסם מאמרים בעיתון ביידיש "לעצטע נייעס", בירחון "מולד" ובמסגרות רבות נוספות.
ברגר היה פרשן מדיני ב"קול ישראל" ושידר במשך שנים רבות את שיחתו השבועית "במערכות מדיניותינו".
עד לקום המדינה היה חבר גם ב"הגנה", והשתתף בפעולות שונות. אך עיקר פעולתו ב"הגנה" הייתה בהסברה ובכתיבה, כחבר מערכת "אשנב" שהיה אז עיתונה של "ההגנה".
[עריכה] חבר כנסת
לאחר קום המדינה נבחר הרצל ברגר בפברואר 1951 לכנסת מטעם מפא"י. הוא נשאר חבר כנסת עד יומו האחרון. בכנסת נחשב לנואם מבריק. כמו כן היה סגן יו"ר ועדת חוץ וביטחון, וחבר בועדת חוקה חוק ומשפט, בועדת העבודה ובועדת הכנסת.
בתוקף תפקידו כממלא מקום יו"ר ועדת החוץ והביטחון, התעמת עם דוד בן גוריון בפרשת לבון, כשאפשר ללבון להופיע בוועדה ולהשמיע את האשמותיו.
ברגר היה חבר כנסת פעיל ביותר – בוויכוחים מדיניים במליאה, בישיבות בוועדות, ובפגישות רבות ברחבי הארץ. בין החוקים שיזם - קביעת יום הזכרון לשואה ולגבורה בשנת 1951. בנוסף סייע בפתרון מצוקותיהם של אזרחים רבים שפנו אליו. יחד עם זאת המשיך כל השנים בפעילותו העיתונאית ב"דבר" וביתר המסגרות.
בשנת 1962 העניקה לו עיריית תל אביב את פרס סוקולוב לעיתונאי-פובליציסט על מפעל חייו בעיתונות העברית.
רבים מראשי המדינה נמנו עם ידידיו, ובהם משה שרת, זלמן שז"ר, פנחס ספיר ואחרים.
הרצל ברגר נפטר ממחלת הסרטן בביתו בתל אביב ב-28 באוגוסט 1962.
לזכרו יצא לאור ”ספר הרצל ברגר: נחלתו, ממאמריו, מתולדותיו” (הוצאת "דבר", תשכ"ו), בעריכת בנימין אליאב ודוד ויניצקי. ההקדמה לספר נכתבה בידי ידידו זלמן שז"ר. חלקו העיקרי של הספר מכיל 77 מאמרים מתוך האלפים שכתב. ולבסוף מופיע פרק מקיף שנכתב בידי ישראל ריטוב, המכיל את תולדות משפחת ברגר לדורותיה, ואת סיפור חייו של הרצל ברגר עצמו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרצל ברגר באתר הכנסת
