הקרב על פראג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקרב על פראג (6 במאי - 11 במאי, 1945) הינו הקרב הגדול האחרון בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. במהלך הקרב שוחררה העיר פראג, וחיילי "קבוצת ארמיות מרכז" אשר לא נכנעו בעת הכניעה של גרמניה נלקחו בשבי (כ-850,000 חיילים).
ההתקפה ריסקה את הכוח הגדול הגרמני האחרון, אשר לא ציית לכניעתה של גרמניה ב־8 במאי, ונלחם על מנת לחלץ עצמו משטח הכיבוש הסובייטי, להגיע לשטח האמריקאי ולהיכנע שם (על מנת לקבל תנאים יותר טובים מאשר בשבי הרוסי). כמו כן, היא הקלה על הפרטיזנים הצ'כים שלחמו במסגרת התקוממות הפראגית, אשר התחילה ב־5 במאי, לה עזר לזמן קצר צבא השחרור הרוסי בפיקודו של אנדריי ולאסוב.
חיילי החזית האוקראינית הראשונה ערכו מסע היישר מכיוון דרום ברלין, לאחר שהשתתפו בקרב על ברלין אשר הסתיים זמן מועט לפני כן ועברו מרחק של כ-250 קילומטרים.
האגף השמאלי של החזית האוקראינית השנייה נפגש עם חיילים מהארמיה האמריקנית השלישית (תחת פיקודו של הגנרל ג'ורג' פאטון), וכך השלימו את הכיתור. חיילים סובייטים נכנסו לפראג בתשיעי במאי. חלק משאריות קבוצת ארמיות מרכז המשיכו בהתנגדות עד ה־11 במאי (12 במאי על פי חלק מהמקורות).
[עריכה] הצדדים המשתתפים בקרב
[עריכה] ברית המועצות ובעלות בריתה
- החזית האוקראינית הראשונה.
- החזית האוקראינית השניה.
- החזית האוקראינית הרביעית.
- הארמיה הפולנית השנייה.
- הארמיה הרומנית הראשונה.
- הארמיה הרומנית הרביעית.
- הגיס הצבאי הצ'כוסלובקי הראשון.
- הארמיה האמריקנית השלישית.
סך הכל: כשני מליון חיילים.
[עריכה] גרמניה ובעלות בריתה
- ארמיות 1, 4, 17, מתוך קבוצת ארמיות מרכז.
- מספר גייסות אוסטריים.
סך הכל: כ־900,000 חיילים.
