המילטון הארטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סר (הרברט) המילטון הארטי Sir (Herbert) Hamilton Harty,‏ (4 בדצמבר 1879 - 19 בפברואר 1941) היה מנצח, מלחין ומלווה אירי.

הארטי נולד בהילסבורו, אירלנד הצפונית. הוא נודע אומנם בעיקר בצליל האירי של רבים מחיבוריו המוזיקליים, אך זכה גם להערכה ולכבוד במנצח ובשעתו נחשב למלווה הראשון במעלה בלונדון.

המילטון, בן לנגן עוגב בכנסייה (ויליאם הארטי), ניגן בילדותו בויולה, פסנתר ועוגב. בראשית דרכו הלך בעקבות אביו ועבד כנגן עוגב כנסייתי מגיל 12. הוא עבר ללונדון בשנת 1901 כדי לבסס לו קריירה מוזיקלית כמלווה וליווה בפסנתר רשימה מרשימה של סולנים, ביניהם ג'ון מקורמק, יוזף סיגטי, פריץ קרייזלר והסופרן אגנס ניקולס, שנשא לאישה בשנת 1904.

הארטי חיבר את רוב יצירותיו בין 1901 ל-1920, ביניהן "סימפוניה אירית", הפואמה הסימפונית "עם אווזי הבר", קונצ'רטו לכינור ומוזיקה לשיר "אודה לזמיר" לסופרן ותזמורת, שניקולס שרה בביצוע הבכורה. אחרי שפרש מניצוח בשנת 1936, השלים עוד פואמה סימפונית, "ילדי ליר", בשנת 1938.

אחרי תקופות עבודה קצרות עם התזמורת הסימפונית של לונדון ותזמורות אחרות באנגליה, התמנה הארטי למנצח קבוע של תזמורת האלה בשנת 1920, משרה שהתמיד בה עד 1933. תחת שרביטו הייתה תזמורת האלה לאחת התזמורות הראשונות במעלה באנגליה. הוא קיבל תואר אבירות בשנת 1925. בין השנים 1931 ל-1936 סייר הארטי בארצות הברית ובארצות אחרות. הוא הופיע בבוסטון, שיקגו, קליבלנד, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו ורוצ'סטר, כמו גם בסידני, אוסטרליה. באופן טרגי, נפל קורבן לסרטן המוח בשנת 1936 בעיצומה של קריירה משגשגת ומת בשנת 1941 בהוב (אנגליה).