דרוויניזם חברתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דרוויניזם חברתי היא תאוריה חברתית, שמשתמשת בתאוריית האבולוציה של צ'ארלס דרווין, כפי שמוצגת בספרו מוצא המינים (1859), כמטאפורה ליחסים בין עמים וקהילות של בני אדם. דרוויניזם חברתי גורס כי יש הקבלה בין התפתחות האורגניזם החי לבין התפתחות המערכת החברתית, וכי אפשר להקביל את התפתחות המינים הביולוגיים תוך תחרות בין מינים אחרים על משאבים טבעיים, להתפתחותן של אומות וקהילות תוך תחרות באומות ובקהילות אחרות. גם טענתו של דרווין בדבר הברירה הטבעית, שהתפרשה כיכולתם של המינים ה"חזקים" לשרוד בטבע (דרווין דיבר על כושר ההישרדות של המינים המותאמים יותר לסביבתם), הועברה לתחום החברתי. גישה זו שימשה צידוק מדעי כביכול לתאוריות ולאידאולוגיות כוחניות כמו אימפריאליזם, קולוניאליזם, וגזענות שהתבססו על הטענה שבחברה האנושית יש גזעים "טובים" יותר, מפותחים יותר ואת הגזעים הללו צריכים לשרת הגזעים ה"נחותים".

בקהילת ההיסטוריונים של המדע מתקיים כיום דיון בשאלת תרומתו של דרווין עצמו לתאוריות שונות של דרווינזם חברתי. בספרו "מוצא האדם" דן דרווין במפורש בשאלות חברתיות כגון מעמדם של מפגרים, עניים, נשים ובני גזעים לא לבנים לאור התאוריה הביולוגית שלו. מכאן ניתן לטעון שבמובן מסוים דרווין עצמו היה "דרוויניסט חברתי". אף על פי כן, מידת השפעתו של דרווין על תאוריות חברתיות אחרות המזוהות עם דרוויניזם חברתי, כגון זו של ספנסר, נתונה בוויכוח.

[עריכה] הסתיגויות מתורת הדארוויניזם החברתי

ישנן לפחות שלוש התנגדויות לאנלוגיה בין תהליכים אבולוציוניים ביולוגיים לתהליכים חברתיים:

הדינמיקה של תהליכים חברתיים שונה באופן מהותי מזו של תהליכים ביולוגים אבולוציונים. במיוחד שונה קצב ההתרחשות של שני התהליכים. תהליכים אבולוציוניים משמעותיים מתרחשים באופן רציף ואיטי ביותר במשך אלפים ומליונים של שנים. תהליכים חברתיים לעומת זאת עשויים להתרחש באופן מהיר, ואפילו להתבטא בקפיצות גדולות ("מהפכות").
השונות הנראית לעין בין בני אדם (צבע עור, מבנה פנים וכדומה) היא תוצאה של הבדלים גנטיים זעירים ביותר. אין מניעה מבני אדם ממוצא מגוון ללדת ילדים משותפים, ולמעשה, רוב בני האדם בעולם מעורבים במידה כזו או אחרת. לפיכך, טענה בדבר יכולת מנטלית או פיזית עדיפה של גזע או עם היא טענה חלשה. ההבדלים המשמעותיים ביותר שנמצאו בין קהילות אנושיות הן בנטייה לחלות במחלות מסוימות, אולם גם בתחום זה מוצאים בדרך כלל מחלות גנטיות אופייניות לכל קבוצה, ולא ידוע על קבוצה שהיא בריאה יותר מקבוצות אחרות.
הטענה בדבר קיומה (באופן טבעי) או נחיצותה (במידה וזו נכפית בכוח) של ברירה טבעית בין בני אדם אינה נכונה. ישנם מחקרים בני זמננו בסוציולוגיה הטוענים ההפך: שככל שהגיוון הפנימי בתוך חברה אנושית גדל, כך גדלה יכולתה להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניה.