גאורג זימל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאורג זימל (1 במרץ 1858 - 26 בספטמבר 1918) (Georg Simmel), סוציולוג ופילוסוף, בן הדור הראשון של הסוציולוגים הגרמניים.
גאורג זימל נולד בברלין ב1 במרץ 1858. ילד אחרון להוריו מבין 7 ילדים. אביו היה איש עסקים יהודי שהתנצר ונפטר כאשר ג'ורג' עוד היה ילד צעיר. גם הקשר שלו לאימו היה חלש וכך מגיל צעיר היה נראה כי הוא מתנתק משורשיו.
לאחר סיום לימודיו בגימנסיה, נרשם זימל ללימודי היסטוריה ופילוסופיה אוניברסיטה של ברלין ובשנת 1881, קיבל את התואר דוקטור.
זימל הוא סוציולוג של הקונפליקט, הוא רואה בקונפליקט את הבסיס ליחסים המרכיבים את החברה. לטענתו, ובניגוד לאמיל דורקהיים סולידריות חברתית אינה צורך הכרחי לקיום של חברה. להיפך, הקונפליקט הינו חיובי ובונה, הוא מביא למגע ולמשא ומתן המפתחים את האדם. כאשר ישנו ניסיון לשמור על אחדות, היחודיות של כל אדם מיטשטשת ונוצר קיבעון.
הכתיבה של זימל אינה קונבנציונלית. הוא כותב בצורה לא סיסטמטית ולכן קשה ליצור תאוריה קוהרנטית מהניתוחים שלו. הוא עוסק בנושאים שמעניינים אותו, בין השאר מאמר על כסף,זנות, המשוטט והעיר.
תקציר מאמרו על כסף: זימל אמר כי מיסחור הוא סימן היכר של המודרניות. זימל כותב על כסף – הפיכת הדברים המיוצגים על פי הערך שלהם – ההפשטה האולטימטיבית של היחסים החברתיים, כפי שהם מצויים במודרניות. כסף כסמל של המודרנה – בשביל להבין את המודרנה יש להבין את הכסף לפיו. במובנים שהמודרנה מאפשרת שחרור מהכבלים החברתיים, אך כמובן גם כסף כקטנוניות של המודרניות – צמצום של היחסים של בני אדם להיבט אחד בלבד – ההיבט החליפי שלו בשוק. במובן הזה כלכלת השוק היא תופעה אנתרופולוגית ייחודית לתקופה המודרנית.
