בקעת עובדה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בקעת עובדה היא בקעה באזור הנגב הדרומי.
הבקעה גובלת בדרום בבקעת סיירים ובצפון צוקי תמנע וצפון הר ברך, במזרח בהר שחרות, הר גרופית והר ארגמן, בצפון בהר שחרור והר פרוט ובמערב בצוקי עובדה.
הבקעה היא אחת משתי הבקעות העורות בקטעים העיקריים של נחל חיון והם:בקעת עובדה ובקעת סיירים.
בעבר שימשה הבקעה לגידולים חקלאיים מכיוון שבחורף מוצפים חלקים משטחי הבקעה במימיו של נחל חיון העובר במרכז הבקעה.
ישנן עדויות לכך שחקלאים מעקבה לפני שנים רבות היו חוכרים את חלק מאדמות הבקעה מהבדואים שישבו במקום ומגדלים בהן גידולים חקלאיים שהם לקחו עימם בשיירות גמלים לעקבה.
בשנת 1906, עם קביעת הגבול בין הנגב לסיני המצרית הייתה אמורה בקעת עובדה לעבור לשטח סיני אך בסוף נותר המצב על כנו ושטחה צורף לשטח הנגב.
הבקעה וצוקי עובדה הסמוכים נקראים על שם מבצע עובדה שהתרחש בשנת 1949 בסוף מלחמת העצמאות ובמהלכו נכבש בין השאר שטח הבקעה.
עם נסיגת ישראל מסיני בשנת 1982, אשר לוותה בסגירת מנחת עציון בסיני, הוקם נמל התעופה עובדה הנמצא כ-60 ק"מ צפונית לאילת.
