בקעת סיירים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בקעת סיירים היא בקעה באזור דרום הנגב.
הבקעה גובלת בצפון בבקעת עובדה וצוקי עובדה, במזרח בהר ברך, בדרום בהרי אילת ובמערב בהר הוגן, הר שגוב וגבול ישראל-מצרים.
רוחבה של הבקעה הוא כ-2 ק"מ ואורכה כ-6 ק"מ. הבקעה נמצאת באחד מקטעיו של נחל חיון הזורם אל אזור הערבה.
הבקעה נכבשה במהלך מלחמת העצמאות במבצע עובדה שנערך בשנת 1949. הבקעה נקראה על שם סיירי הפלמ"ח מחטיבת הנגב אשר סיירו באזור במהלך מבצע עובדה בנסיונם למצוא דרך לאילת אשר תעקוף את מעבר ראס אל נאקב שנשלט על ידי הצבא המצרי ואשר היה המעבר היחידי דרכו היה ניתן להגיע למפרץ אילת (מלבד המעבר מכיוון הערבה בה פעלה חטיבת גולני).
