אסטבאו דה גאמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסטבאו דה גאמה (1505 - 1576), בנו השני של ואסקו דה גאמה, מושל הודו בשנים 1540 - 1542, ומפקד בכיר בצי הפורטוגזי. הוא קרוי על שמו של אבי אביו.
הוא פיקד על הצי שנכנס לים האדום, בכוונה לתקוף את הצי העות'מאני ששהה בנמל סואץ. למסעו זה יצא מגואה ב-31 בדצמבר 1540, והגיע לעדן ב-27 בינואר 1541. הצי הגיע למסוע ב-12 בפברואר, שם דה גאמה השאיר כמה ספינות והמשיך במסעו צפונה. כשהגיע לסואץ, הוא גילה שהעות'מאנים גילו בטרם עת על בואו, ולפיכך סיכלו את תוכניותיו להבעיר את הספינות החונות בנמל. דה גאמה נאלץ לחזור על עקבותיו למסוע, אך עצר לשם תקיפת הנמל בא-טור בחצי האי סיני.
עת שחזר למסוע, דה גאמה מצא את אנשיו קצרי רוח, וזאת בשל הפצרות פטריארך שגרס כי עליהם לסייע לקיסר אתיופיה שהיה נתון במצור. דה גאמה נענה לבקשתם, והנחית 530 איש בפיקודו של אחיו כריסטובאו ואספקה מספיקה. הוא עזב בחזר להודו ב-9 ביולי.
