אלקנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אלקנה
שם באנגלית	Elqana
מחוז	-
תאריך יסוד	16 במאי 1977
אוכלוסייה	3,000 תושבים
צפיפות אוכלוסייה	3.3 אנשים לקמ"ר
שטח שיפוט	900 דונם
דירוג חברתי-כלכלי	גבוה (8 מתוך 10)
אוכלוסיה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	12.5%
גילאי 5 - 9	7.8%
גילאי 10 - 14	8.2%
גילאי 15 - 19	8.2%
גילאי 20 - 29	25.4%
גילאי 30 - 44	12.3%
גילאי 45 - 59	18.6%
גילאי 60 - 64	3.3%
65 ומעלה	2.8%
חינוך
סה"כ בתי ספר	3
– יסודיים	-
– על-יסודיים	4
תלמידים	1,228
– יסודיים	658
– על-יסודיים	570
מספר כיתות	42
ממוצע תלמידים לכיתה	29
לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2003
אתר המועצה המקומית אלקנה

הרצועה הירוקה החוצה את היישוב ממזרח למערב, 11/06

אלקנה היא התנחלות ישראלית המצויה באזור יהודה ושומרון. שטח השיפוט שלה הוא 900 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2005, יש באלקנה 3,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.7 אחוז. רוב תושבי אלקנה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,143 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2003, המועצה המקומית מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה (8 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ג (2002/2003) היה 76.7 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2002 היה 9,204 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,619 ש"ח).

[עריכה] מיקום

אלקנה הוא יישוב שנמצא בסמוך לעיר ראש-העין, ועם גישה נוחה למרכז. אלקנה נמצאת בין שני נחלים – נחל קנה מצפון ונחל רבה מדרום – המתנקזים בהמשך דרכם לנחל הירקון. נחל קנה היווה בעבר גבול בין נחלות השבטים, נחלת מנשה שכנה מצפון לו ונחלת אפרים שכנה מדרום לו. אלקנה נמצאת בתחומי נחלת שבט אפרים.

[עריכה] הקמת ההתנחלות

אלקנה הוקמה על ידי חברי גרעין "מערב שומרון" מ"גוש אמונים". חברי הגרעין סיירו באזור ובסתיו 1975 ביקרו באתר מבנה המשטרה הירדנית, שניצב בראש גבעה המשקיפה לעבר מישור החוף והשרון והחליטו שזה המקום המתאים ביותר לרצונותיהם.

חברי הגרעין חיברו עצומה והחתימו 64 חברי כנסת על בקשת מתן אישור לעלייה חוקית לקרקע. ב-26 בפברואר, 1977 ערכו חברי הגרעין מבצע עלייה הפגנתי לגבעה והביאו לתשומת לב תקשורתית למאבקם. כשבוע לאחר מכן אושרה למעשה הקמת ההתנחלות.

אל הגבעה נשלחה מחלקה של הנח"ל כדי להכין ולהכשיר את המקום להתיישבות. האישור הרשמי ניתן וההתנחלות הוקמה ב-16 במאי 1977, כ"ח באייר תשל"ז, במלאת עשור לשחרור ירושלים.

המתיישבים הראשונים בהתנחלות היו 15 משפחות בני "גרעין מסחה" שהתגוררו במבני אשקוביות שהובאו לגבעה. אליהן הצטרפו עוד 2 משפחות, ביניהן משפחתו של שר התחבורה שאול מופז, אשר התגוררו בתוך מבנה המשטרה הירדנית. המבנה חולק בעזרת מחיצות וקירות ושימש באותם חודשים ראשונים כמקום מגורים, בית כנסת, גן ילדים, בית ספר, מכולת, מקום כינוס ועוד.

[עריכה] שם היישוב

היישוב זכה לכינויים ולמספר שמות בטרם נקבע שמו הנוכחי. בתחילה נקרא בפי התושבים "פארים", כשם יישוב קדמון המוזכר בחרסי השומרון, אך ועדת השמות הממשלתית לא אישרה שם זה, שכן היישוב העתיק שכן מזרחה משם. שמות אחרים שהוצעו היו: "מסך", "קרנות ישועה", "אלעדה" ואף "שומרונה". לבסוף, כחודשיים אחרי העלייה לקרקע, הוכרז היישוב בשמו "אלקנה", על שם קרבתו לנחל קנה ועל שם אביו של שמואל הנביא – אלקנה בן ירוחם אשר התגורר בהר אפרים.

[עריכה] שכונות באלקנה

כעבור כמה חודשים התרחב היישוב ונוספו לו 40 משפחות. לאחר מכן הצטרפה ליישוב "מעוז עלייה" של עולים חדשים מברית המועצות, וכעבור שנתיים כבר מנה היישוב כ-120 משפחות שהתגוררו כולן במבני "אשקוביות".

שכונת הקבע הראשונה באלקנה נבנתה בשנת 1983 מעברו הדרומי של כביש "חוצה שומרון". השכונה קרויה על פי מספר הבתים המצויים בה: "שכונת ה- 220", ובהתאם לכך נקראו גם שתי השכונות שהוקמו בשנים הבאות: "שכונת ה-165" ו"שכונת ה-80". בהמשך נוספו גם שכונת "בני אלקנה" ("שכונת ה-34") והשכונה בגבעת "מגן דן". בימים אלו נבנית שכונה חדשה – השכונה הצפונית, שבה יש קרוב ל-30 משפחות. כיום משמשות האשקוביות הראשונות כמבני מגורים לתושבים בשכונת הארעי. אלקנה מונה כיום מעל 700 משפחות וכ-3,500 תושבים. רבים מצעירי אלקנה חוזרים בכדי להקים את הדור השני ביישוב.

[עריכה] המועצה וסמל אלקנה

הכניסה למבנה המועצה אשר שימש עד לשנת 1967 כמוצב צבאי ירדני, 11/06

מראה חלקו המזרחי של היישוב השוכן בצמידות לגדר ההפרדה, 11/06

מבנה המשטרה הירדני עבר שימור ושיפוץ ומשמש כיום כמבנה המועצה המקומית אלקנה.

סמל היישוב עוצב על ידי מר צונץ, אחד מראשוני המתיישבים, ובו נראה מבנה המשטרה בראש הגבעה כשבחזיתו ניצב עץ זית. הסמל מסמל את המלחמה והשלום, את ההווה והעתיד, את הישן והחדש, את הקשר של היישוב לטבע הסובב אותו ואת המראה שנשקף לעיניהם של ראשוני המתיישבים: מבנה אבן מרשים עם עצי זית.

[עריכה] שמות הרחובות

שמות הרחובות קרויים על פי רעיון שהגה פרופסור הלל וייס, תושב אלקנה, על פי מוטיבים וביטויים הלקוחים מתוך שיר השירים. הרחובות מסודרים על פי א' – ב' ושם הרחוב המקיף את כל שכונות הקבע המרכזיות (ה-"220", ה-"165", ה-"80" וה-"34") הנו – "שיר השירים".

[עריכה] מוסדות ביישוב

באלקנה שירותי דת, מחלקה לשירותים חברתיים, שירותי חינוך מגיל 3 חודשים ועד 18 שנים. בין המסגרות: מעונות, גנים, בית ספר אזורי, ואולפנה לבנות. עד 2005 פעלה ביישוב גם מכינה תורנית וישיבה תיכונית. בנוסף, לימודים על תיכוניים והשתלמויות מתקיימים במכללת אורות ישראל. כמו כן קיימים בית חב"ד, ספרייה, בריכה, מתנ"ס, שירותי רפואה וקופות חולים, חוגים תורניים, מסגרות ללימוד תורני והרצאות.

מקורות התעסוקה ביישוב הנם במוסדות החינוך, במרכז המסחרי בו מספר עסקים כלכליים, באזור התעשייה הכולל מוסך, נגרייה ומפעלים שונים, במסגרת החוגים ופעילויות המתנ"ס ובמשרדי המועצה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מחוז יהודה ושומרון
ערים	אריאל · ביתר עילית · מעלה אדומים
ועד מקומי	חברון
מועצות מקומיות	אורנית · אלפי מנשה · אלקנה · אפרת · בית אל · בית אריה · גבעת זאב · הר אדר · מודיעין עילית · מעלה אפרים · עמנואל · קרני שומרון · קדומים · קריית ארבע
מועצות אזוריות	שומרון · מגילות ים המלח · מטה בנימין · גוש עציון · הר חברון · בקעת הירדן