אישטוון קרטס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אישטוון קרטס (28 באוגוסט 1929 - 16 באפריל 1973) היה מנצח הונגרי יהודי, מומחה במידה שווה לאופרה ולמוזיקה קונצרטנטית.
קרטס נולד בבודפשט. הוא החל ללמוד נגינה בכינור בגיל שש. בהגיעו לגיל 12, החל לנגן גם בפסנתר. גם בתקופת המלחמה התמיד בלימודי הנגינה וההלחנה. עם פלישת הגרמנים להונגריה במלחמת העולם השנייה והבנת הקורות את היהודים באירופה, נכנסה המשפחה למחבוא. רוב בני משפחתו המורחבת של קרטס שולחו לאושוויץ בשנת 1943 ונספו בשואה.
אחרי המלחמה חידש קרטס את לימודי המוזיקה הסדירים ובשנת 1947 התקבל במלגת לימודים באקדמיית פרנץ ליסט שם. בין מוריו היה זולטן קודאי. הוא פיתח עניין בניצוח והיה לתלמידם של יאנוש פרנצ'יק ולאסלו שומוגי. בתקופת לימודיו פגש קרטס את אשתו, זמרת הסופרן אדית גברי. מבחינה מוזיקלית הושפע מברונו ולטר ואוטו קלמפרר, אז מנהל האופרה של בודפשט.
משנת 1953 עד 1955 ניצח אישטוון קרטס בגייר, ומשנת 1955 עד 1957 על תזמורת האופרה בבודפשט. אחרי ההפיכה, בשנת 1957, עזב את הונגריה והשתקע בגרמניה המערבית, שם התמנה למנהל האופרה של אאוגסבורג. הוא השתלם בניצוח באקדמיה סנטה צ'צ'יליה ברומא אצל פרננדו פרוויטלי ואדית גברי שרה באופרה של ברמן.
אחרי שהשלים את לימודיו ברומא, הוזמן כמנצח אורח לתזמורת המבורג והאופרה הממלכתית של המבורג, כמו גם לוייסבאדן והאנובר. הוא קצר שם הצלחה בהפקות של "פידליו" ו"לה בוהם".
במרץ 1960 הוזמן אישטוון קרטס לכהן כמנהל מוזיקלי כללי של האופרה של אאוגסבורג, שם ניצח על חליל הקסם, החטיפה מן ההרמון, כך עושות כולן ונישואי פיגארו של מוצרט. אלה הקנו לו מוניטין של אחד מטובי הפרשנים ליצירות מוצרט. הוא הצטיין גם בניצוח על אופרות של ורדי וריכרד שטראוס. בשנת 1961 הוזמן לפסטיבל זלצבורג לנצח על "החטיפה מן ההרמון, ובשנת 1963 על "חליל הקסם". בתקופה זו גם ניצח על הקונצרט הראשון מרבים בפילהרמונית של ברלין ועל התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בין השאר. בשנת 1964 התמנה למנהל האופרה של קלן, שם ניצח על הביצוע הראשון בגרמניה של האופרה בילי באד מאת בנג'מין בריטן. בין השנים 1965 ו-1968 היה המנצח הראשי בתזמורת הסימפונית של לונדון, ובאותה תקופה ניצח בהופעות אורח בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן.
אישטוון קרטס היה אורח תדיר בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, בתזמורת הפילהרמונית של וינה, בתזמורת פילדלפיה, בתזמורת הסימפונית של שיקגו ובעוד רבות אחרות.
בשנת 1973 התמנה למנצח באמברגר סימפוניקר, אך זמן קצר אחר כך, כשבא לסדרת קונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, יצא לשחייה בחוף הרצליה וטבע בים, בערב פסח, 16 באפריל 1973. אותו זמן עסק בהקלטת "וריאציות על נושא של היידן" ומכלול הסימפוניות של ברהמס. כמחווה לזכרו, השלימה הפילהרמונית של וינה את ההקלטות לאחר מותו.
International Orchestras
בין הקלטותיו הרבות, הקלטה מלאה ראשונה של חסדו של טיטוס, האופרה האחרונה של וולפגנג אמדיאוס מוצרט, שנכתבה לאחר שרוב חליל הקסם היה כתוב כבר.
[עריכה] ראו גם
רשימת הקלטותיו בוויקיפדיה האנגלית.
| הקודם: פייר מונטה |
מנצח ראשי של התזמורת הסימפונית של לונדון | הבא: אנדרה פרווין |
