אינטליגנציה בבעלי חיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השאלה האם קיימת אינטליגנציה בבעלי חיים היוותה במהלך העשורים האחרונים נושא למחקר מקיף. לאור עליית תורת האבולוציה והתבססותה של התפיסה שלפיה תהליך הדרגתי הביא להיווצרותו של המין האנושי מבעלי חיים אחרים, תהו החוקרים האם לא ניתן למצוא את תכונתו הייחודית ביותר של האדם, האינטליגנציה, במינים שקדמו לו.
תוכן עניינים |
[עריכה] דולפינים
הדולפינים ידועים כחיה תבונית במיוחד. משקל המוח שלהם הוא 1.5% ממשקל גופם, היחס הגדול ביותר בממלכת בעלי החיים, פרט לאדם (1.9%).
קיימות עדויות מחקריות מפתיעות לאינטליגנציה הדולפינית ולשימוש בשפה.
באחד הניסויים הפרידו בין דולפין זכר לנקבה בבריכה על ידי מחיצה ולימדו את הנקבה ללחוץ על דוושה בכדי לקבל פרס. התברר שגם הזכר החל ללחוץ על הדוושה, מבלי שעבר תהליך של לימוד. ההסבר שנתנו החוקרים היה שבאמצעות גלי הקול שעברו דרך המחיצה יידעה הנקבה את הזכר על כדאיות הלחיצה על הדוושה.
בניסוי אחר, מרשים אף יותר, דולפינים למדו, באמצעות שפה של שריקות וסימנים, לבצע פקודות. הם ידעו לצרף מילים לביטוי חדש והצליחו להבחין בין מושאים שונים (כמו ההבדל בין "הבא את הכדור לסל" לבין "הבא את הסל לכדור").
ייתכן גם שדולפינים מנהלים סוגים מסוימים של וויכוחים. ערבוביית הקולות שהם משמיעים בהתאספותם במקום אחד הולכת ומקבלת גוון הרמוני יותר יותר ומסתיימת ביציאה לפעולה.
טקטיקת הציד הבסיסית של דולפינים כוללת עידור של להקות דגים ואז שחייה בפה פתוח לתוכם בתקווה שהדגיגים הזריזים לא יצלחו להתחמק עקב הצפיפות, הדגים מצידם מנסים לשבור את המרקם ההומוגני ולמנוע ריכוזם בכדור דגים גדול. במאוריטניה נצפה שיתוף פעולה בין דייגים לבין דולפינים. הדייגים חבטו במי הים בידיהם בצורה המסורתית העוברת בשבטם מאות שנים (והקימו בכך קול רעש תת ימי גדול), והדולפינים שהגיעו תוך מספר דקות דחפו על ידי שחייה והימום סונאר את להקות הדגים אל החוף. משנאספו הדגים לתוך רשתות גדולות הפתוחות לכיוון הים במים רדודים, יכלו הדולפינים להנות מציד נוח עקב המחסום המלאכותי, והדייגים מצידם קיבלו להקות דגים שלמות בלי הצורך לצאת עם סירה לים.
[עריכה] קופי אדם
חקר האינטליגנציה בקופי האדם התפתח מאוד, וקל בהרבה לנהל אותו במעבדה מאשר לחקור דולפינים בים.
בקרב בבונים ושימפנזים התגלו תכונות של אלטרואיזם והכרת טובה לאורך זמן, ומנגד גם יכולת להוליך שולל. בין השאר תועד מקרה שבו שימפנזה השמיע זעקת בהלה כדי להבריח את בני קבוצתו ומייד זלל את הבננות שהם הותירו אחריהם. יש חוקרים שסבורים שמצאו ראיות ליכולתם של קופי אדם לתכנן אסטרטגיות ארוכות טווח, אפילו על פני חודשים, ואף להקריב מטרות בטווח הקצר למען הטווח הארוך.
קופים מסוגלים לעשות שימוש בכלים. שימפנזה רעב שרואה בננה תלויה על הקיר יכול לאסוף ארגזים, לשים אותם זה על גבי זה, לעלות על הסולם המלאכותי שיצר ולאכול את הפרי הנכסף. בטבע מפורסמת יכולתם של הקופים לשלוף טרמיטים מקן באמצעות ענף, אחרי שמרטו את עליו.
יש הישגים שנרשמו אצל דולפינים, שקופים לא הגיעו אליהם. למשל ההבנה שבעקבות הצבעה באצבע יש להסתכל לא על האצבע, אלא על הכיוון שעליו מצביעים.
[עריכה] קופים לומדים שפה
- ערך מורחב – ניסויים בלשניים בקופי אדם
מחקר רב נערך על יכולתם של קופים ללמוד שפת סימנים, ונרשמו הצלחות יפות בתחום זה, אם כי עוד לא נמצא קוף המסוגל לנהל שיחה של ממש או לעשות במילים שימוש המיועד להשביע סקרנות ולא צרכים בסיסיים פשוטים.
לימדו בהצלחה שימפנזה, שרה כינוייה, לסמן האם שני עצמים שהוצגו בפניה הם זהים או לא. כמו כן הצליחה לבטא משפטים שיאפשרו לה לקבל מהמטפלת שלה תגמול (למשל "מרי נותנת לשרה תפוח").
באופן כללי עלה יפה הניסיון ללמד את השימפנזה לקשר בין סמל לבין עצם מוחשי. התברר שהשימפנזות מסוגלות גם לתת תוויות לעצמים בלתי מוכרים על פי עצמים ידועים. מלפפון למשל זכה לכינוי "בננה ירוקה".
הקופים הצליחו להשיג הישג שתינוקות אנושיים מגיעים אליו רק בגיל שנתיים, לראות במראה כתם על מצחם ולגעת במצח ולא במראה. התנהגות כזו מראה לכאורה על מודעות לעצמי.
גם בקרב האורנג אוטנג נמצאה אינטליגנציה גבוהה יחסית. קוף בשם שאנטק ידע להבטיח "לא שיניים" משום ש"דייב חסר אצבע", כלומר שיזהר לא לנשוך מטפל פצוע באצבעו בעת משחק.
עם זאת אין לקופים כל יכולת לבצע שינויים בתחביר, לעבור מלשון פעילה לסבילה ("אני אכלתי את הבננה" - "הבננה נאכלה על ידי").
[עריכה] בעלי חיים נוספים
המחקר על התוכי האפור האפריקני התמקד בתוכי אחד ספציפי בשם אלכס. אירן פפרברג, שסיכמה את מחקרה בספר שיצא מטעם אוניברסיטת הרווארד ב-1999, הצליחה ללמד אותו לספור עד שש, להבדיל בין זהה לשונה, לתאר צבעים ותבניות בסיסיות של צורות. באחת מנסיעותיה, כשעזבה את אלכס, סימנה לו פפרברג באצבעותיה כמה ימים תעדר. כשנעדרה יום אחד יותר מהמתוכנן, גילתה שהוא החל למרוט את נוצותיו.
בקבוצת יונקי הים לא רק הדולפינים מושכים את תשומת ליבם של חוקרי אינטליגנציה, אלא גם לווייתנים. לחלק מהלוייתנים יש שפה שהיו שהגדירוה "שירה". היחס בין מוח לגוף אצלם דומה לזה של הדולפינים. באופן מפתיע משהו, נמצאו נקודות דמיון בין התנהגותם החברתית ולשונם לבין אלו של הפילים.
[עריכה] היבטים תיאורטיים
לפי הגישה האקולוגית קיימות מעין "אינטליגנציות מרובות" בבעלי חיים, שאותן יש לבחון בהקשריהן הספציפיים, ואין למתוח קו ישר בין יכולות מוגדרות לבין אינטליגנציה כללית. ציפורים מסוימות היודעות לנדוד בצורה מדויקת על פני מרחקים עצומים כנראה לומדות מפות כוכבים, לכאורה כישרון מזהיר, אך השימוש בו מצומצם לעניין הנדידה בלבד. קיימות צרעות היודעות להשתמש בסימני דרך כדי לאתר את הקן, אך אם מתערב צד שלישי ומזיז את הסימנים ממקומם, אפילו מעט, הן חגות על עקבותיהן ללא תועלת.
לפי גישה מגבילה זו השוואה והקבלה בין בעלי חיים שונים ובין כשרונות שונים של אותו בעל חיים הן כמעט חסרות טעם. אף על פי כן חוקרים רבים סבורים, בעקבות צ'ארלס דרווין, שיש מקום לערוך השוואות בעולם החי, לפחות בין בעלי חיים קרובים אבולוציונית.
הביהביוריזם נתן פתח להשוואה בין מנגנוני לימוד המשותפים לכל היצורים החיים, אם כי מורכבותם משתנה, כשעמד על קיומה של מערכת למידה בסיסית בבעלי החיים. המנגנון הביהביוריסיטי קיים אפילו בחולדות ובעכברים ומבוסס על התניה קלאסית והתניה אופרנטית.
המחקר החדש הוכיח שהלמידה באמצעות התניות אינה טכנית ונסיבתית, אלא מכילה מרכיבים קוגניטיביים ברורים. למשל, לא כמות ההצמדות בין לחיצת דוושה לבין קבלת מזון קובעת האם החיה תלמד ללחוץ על הדוושה, אלא יכולת הלחיצה לנבא מזון, כלומר אחוז הפעמים שבהן השימוש בדוושה אכן גרר תגמול באוכל.
[עריכה] ראו גם
- הנס החכם (סוס שלכאורה ידע לפתור תרגילים בחשבון)
- החפת לווייתנים
[עריכה] לקריאה נוספת
- ברוך נבו, אינטליגנציה אנושית - כרך ב'. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
- זאב ונדב לוי, אתיקה, רגשות ובעלי חיים. הוצאת ספרית פועלים והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
- צבי ינאי, בעקבות המחשבות. הוצאת פואטיקה (1994).
