אורפיאוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורפיאוס (Ορφέας) הוא דמות מההמיתולוגיה היוונית. אורפיאוס הוא בנם של אפולו והמוזה קאליופה, והוא ראש למשוררים ולמוזיקאים.
אורפיאוס קיבל במתנה מאפולו כלי נגינה ששמו לירה. בנגינתו היפה על הלירה הוא הצליח להפנט את כל שומעיו. האגדה מספרת שגם עצים ואבנים הקשיבו לזמרתו, ולשמעה סטו נהרות ממסלולם וחיות היער נאלמו דום. הארגונאוטים (חבורת הגיבורים שהשתתפו במסע החיפוש של יאסון אחר גיזת הזהב בספינה ארגו) צרפו אליהם אותו במסעם כדי שישקיט בשירתו את גלי הים ויחזק את רוחם של הספנים.
בשובו נשא אורפיאוס לאישה את הנימפה אורידיקה, אותה אהב אהבה עזה. בשעה שהיא נסה מפני גבר זר שניסה לרדוף אחריה בשדה, דרכה מבלי משים על נחש ארסי שהכישה, ומתה. אורפיאוס, בעודו ממתין לה ביום חתונתו, קיבל מפי שליח את ההודעה המרה. הוא סירב להתנחם וחדל לשיר. בהחליטו לחפשה הגיע אל השאול, ופגש את כארון, הספן המעביר את המתים מעולם החיים אל עולם המתים. הוא ריכך את ליבו בשירתו הענוגה, והוא הניח לו לעבור את נהר הסטיקס. רוחות הרפאים בשאול הוקסמו משירתו, והאלים העניקו לו חסד חד-פעמי - הוא יוכל להחזיר את רעייתו אל ארץ החיים בתנאי שיילך לפניה כל הזמן, ולא יסב את ראשו אליה, עד צאתם מהשאול. אורפיאוס לא התאפק והציץ בפניה של אהובתו, הן מפני הגעגועים, והן משום שאולי לא באמת האמין בחסד שנטו לו. וברגע שראה אותה, היא נמוגה כעשן, והוא איבדה לעד.
[עריכה] אורפיאוס באופרה
סיפורו של אורפיאוס היווה את הבסיס לאופרות רבות, הידועות שבהן "אורפאו ואֶוּרידיצ'ה" מאת כריסטוף ויליבלד גלוק, "אורפאו" מאת קלאודיו מונטוורדי, "אורפאוס בשאול" מאת ז'ק אופנבך ו"אֶוּרידיצ'ה" מאת יאקופו פרי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורפיאוס |
