סטיקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בנהר במיתולוגיה היוונית. לערך העוסק במשמעויות אחרות של המלה "סטיקס", ראו סטיקס (פירושונים).
סטיקס (Στυξ, Styx) או ("נהר השנאה") במיתולוגיה היוונית הוא שמו של הנהר שגבל בין הארץ לשאול, הלא הוא האדס, והקיף אותו תשע פעמים. הנהרות סטיקס ופלגתון (Phlegethon), אכרון (Acheron) וקוקיטוס (Kokytos) התלכדו יחד במרכז השאול לביצה גדולה. הנהרות החשובים האחרים בשאול היו לתה (Lethe) וארידאנוס (Eridanos). הגרסה הבודהיסטית של נהר זה ידועה בשם הנהר סנזו (Sanzu).
על סטיקס שמר פלגיאס (Phlegyas), אשר העביר את הנשמות מגדתו אחת לשניה. בגרסאות אחרות, פלגיאס שמר על פלגתון, נהר ראשי אחר, אך דנטה אליגיירי שם את פלגיאס לשמור על סטיקס.
האלים רחשו כבוד לסטיקס ונשבעו בשמו. זאוס שנשבע לתת לסמלה (Semele) כל שתבקש, הוכרח לעמוד בהתחייבותו והדבר הסתיים במותה. הליוס, הבטיח באופן דומה לפאטון (Phaeton) כל שיחפוץ, והחובה למלא אחר השבועה גם היא הסתיימה במותו. אלים שלא מילאו אחר שבועתם הוכרחו לשתות את מי הנהר, שגרמו להם לאבד את קולם למשך תשע שנים.
במיתולוגיה היוונית סטיקס קשור בעיקר עם העולם הבא, אך בנצרות ובמיוחד בקומדיה האלוהית תואר כדמות המצוייה בגיהנום. מקובל לחשוב, שמשיט המעבורת כארון הוא שהעביר את נשמות המתים על פני הנהר סטיקס אל השאול, אך במקורות היווניים והרומיים, כמו גם אצל דנטה, כארון השיטם על פני הנהר אכרון. דנטה הפקיד את פלגיאס על הנהר סטיקס וקבע אותו כמעגל החמישי של הגיהנום, בו נענשים הזועמים ומלאי החמה בהטבעה ללא קץ במים בוצניים.
[עריכה] האלה סטיקס
"סטיקס" הוא גם שמה של אלה קדמונית המייצגת את אותו נהר, והייתה רוח הנהר הנקבית היחידה. היא הייתה בתם של אוקיינוס וטתיס, הרתה לפאלאס וילדה את זלוס, ניקה, קראטוס וביאה ועל פי כמה גרסאות גם את אאוס.
סטיקס עמדה לצדו של זאוס במלחמת אלי האולימפוס בטיטאנים, הטיטאנומכיה, והייתה הראשונה להושיט לו עזרה. בשל כך נפל בחלקה הכבוד כי אלים ובני אדם יישבעו בשמה.
[עריכה] הנימפה סטיקס
סטיקס הוא גם שמה של נימפת מים, נאיאדה, אשר הנהר שלה היה קדוש ומקודש ביותר. להישבע בשמה הייתה השבועה הקדושה ביותר שאל יכול היה להישבע. הפירוש המילולי של שמה הוא "מלאת שנאה". לעתים קרובות מתייחסים לנימפה ולאלה כאל אותה דמות.
