אורבנוס החמישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורבנוס החמישי (1310 - 19 בדצמבר 1370), אפיפיור מ-28 בספטמבר 1362 עד מותו.
גיום גרימור נולד למשפחת אצולה בטירת גריזאק שבחבל לאנגדוק בדרום צרפת. כשהיה בן שתים עשרה בלבד עזב את הטירה המשפחתית כדי ללמוד במונפלייה ובטולוז. עם סיום לימודיו קיבל תואר דוקטור לחוק הכנסייתי. לימד במונפלייה ובאביניון, נכנס למסדר הבנדיקטי ושימש אב מנזר סנט ז'רמין בעיר אוסר שבצפון חבל בורגונדיה. ב-1361 שימש אב מנזר סנט ויקטור במרסיי. נשלח לנפולי על ידי האפיפיור, אך ב-1362 נפטר האפיפיור אינוקנטיוס השישי, וגיום גרימור נבחר לאפיפיור, ובחר בשם אורבנוס החמישי.
אורבנוס החמישי המשיך ברפורמה של קודמו. לחם בשחיתות, במותרות ובבזבוז בחצרו באביניון. התנגד בכל תוקף למינוי קרובי משפחה למשרות בכנסייה. גייס לעזרתו אנשים משכילים, ייסד קולג' חדש במונפלייה ותמך במלומדים. הציב לעצמו כמטרה את החזרת מקום מושב האפיפיור מאביניון לרומא. אנשי חצרו הצרפתים התנגדו לכך, וביקשו ממנו שלא להיעתר לבקשותיהם של המשורר פטרארקה ושל הקדושה קאתרינה מסיינה לעשות כן. הוא חשש כי האנגלים, שכבשו את דרום צרפת, יכבשו גם את אביניון ויענישו אותו על היותו נתון למרותו של שארל החמישי מלך צרפת.
ב-30 באפריל 1367 הפליג האפיפיור ממרסיי, וב-16 באוקטובר נכנס לרומא לקול תשואות ההמון. המשורר פטרארקה הביע את תודתו לאפיפיור שהעז לחיות ברומא. אך העיר הייתה מוזנחת וארמון האפיפיורים נחרב בשריפה. אורבנוס החמישי ציווה לבנותו מחדש, ובינתיים עבר להתגורר מחוץ לעיר. ב-1368 הכתיר ברומא את קארל הרביעי לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. אך ב-5 בספטמבר 1370 נכנע לדרישתם של הקרדינלים הצרפתיים, ואמר שעליו לחזור לאביניון כדי להשכין שלום בין צרפת ואנגליה במלחמת מאה השנים.
ב-24 בספטמבר 1370 הגיע אורבנוס החמישי לאביניון, ונפטר שם בדצמבר של אותה שנה. הוא נקבר בכנסיית נוטרדאם באביניון, אך ב-1372, על פי צוואתו, הועבר מקום קבורתו למנזר סנט ויקטור במרסיי. במקומו נבחר לאפיפיור גרגוריוס האחד עשר.
| הקודם: אינוקנטיוס השישי |
אפיפיורים | הבא: גרגוריוס האחד עשר |
