אוטו נוירת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אוטו נוירת (10 בדצמבר 1882 וינה - 22 בדצמבר 1945 אוקספורד) היה פילוסוף של המדע, סוציולוג וכלכלן פוליטי. לפני שנאלץ לברוח ממולדתו לבריטניה עקב עליית הנאציזם, היה אחת הדמויות המובילות בחוג הווינאי.

[עריכה] חייו

נוירת עסק בכלכלה נטולת כסף (או מערכת ברטר) לפני מלחמת העולם הראשונה, ולכן מונה על ידי הממשל האוסטרי למשרד התכנון למשך המלחמה. לאחר המלחמה, הממשל המרקסיסטי של בוורייה וסקסוניה נעזר בו לצורך סוציאליזציה של כלכלתם, פרויקט לו נרתם בהתלהבות. עם דיכוי מרידות מרקסיסטיות אלו על ידי הממשל הגרמני המרכזי, נעצר נוירת והואשם בבגידה, אך שוחרר משהתברר שכלל לא עסק בפוליטיקה.

בחזרתו לוינה, החל בעבודה על פרויקט שהתפתח ל-"מוזיאון החברה והכלכלה". מטרת פרויקט זה הייתה העברת עובדות מורכבות אודות הכלכלה והחברה, לציבור הוינאי חסר ההשכלה. לצורך מימושו החל לעסוק בעיצווב גרפי וחינוך ויזואלי. יחד עם המאייר גרד ארנץ, יצר נוירת את איזוטופ, מערכת סמלים יוצאת דופן לייצוג מידע כמותי על ידי צלמים הקלים לפירוש. שיטה זו קודמה מאוחר יותר על ידי אדוארד טופט. נוירת וארנץ תכננו סמלי יחסים (proportional symbols) לייצוג סטטיסטיקה דמוגרפית וחברתית בארצות השונות, והדגמת השינוי בנתונים אלו במהלך המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20. שיטה זו נועדה להקל על חסרי ההשכלה את הבנת השינויים החברתיים ואת חוסר השוויון. לעבודה זו הייתה השפעה חזקה על קרטוגרפיה וכן על עיצוב גרפי.

במהלך שנות ה-20, הפך נוירת לפוזיטיביסט לוגי נלהב, והיה העורך הראשי של המניפסט שלו. הוא עסק בעקרון האימות ובמשפטי הפרוטוקול. כחבר "האגף השמאלי" של החוג הווינאי, נוירת דחה הן את המטאפיזיקה והן את האפיסטמולוגיה. הוא ראה את המרקסיזם כסוג של מדע, ואת המדע כמכשיר לשינוי חברתי.

נוירת היה הכוח המניע מאחורי תנועת איחוד המדע והאנציקלופדיה הבינלאומית של המדעים המאוחדים, כשהאחרונה נבנתה במודע על פי הדגם של האנציקלופדיה הצרפתית. הוא שיתף פעולה, בין היתר עם רודולף קרנפ, ברטרנד ראסל, נילס בוהר, ג'ון דיואי, וצ'ארלס מוריס. מטרת האנציקלופדיה הייתה ניסוח שיטתי של כל המחקר המדעי המקובל על החוג הווינאי ושותפיו. שני כרכים בלבד פורסמו. חלק משאיפתו לאיחוד המדע, היה העמדת מדעי החברה על בסיס סיבתי המאפשר תחזיות בדומה לפיזיקה ולכימיה.

אוסטריה לאחר האנשלוס לא הייתה מקום לתומכי המרקסיזם, והוא נמלט, תחילה להולנד ובהמשך לבריטניה, כשהוא חוצה את התעלה יחד עם פליטים נוספים בסירה פתוחה. באנגליה עבד בשמחה במשרד לשיכון ציבורי. הוא נפטר ב-1945.

גם היום, מרבית עבודתו של נוירת זמינה רק בגרמנית. מאמריו ורשימותיו שמורים בארכיון "אוניברסיטת ההשכלה" (University of Reading) שבאנגליה.

[עריכה] פילוסופיות המדע והשפה

באחת מעבודותיו המאוחרות והחשובות, "פיזיקליזם", נוירת שינה לחלוטין את טבע הדיון הפוזיטיבי-לוגי ביחס לתוכנית לאיחוד המדעים. לאחר שתיאר והסביר את נקודות ההסכמה עם התוכנית הפוזיטיביסטית ועם בסיסה המושגי (הקמתה של מערכת כוללת שתקיף את כלל הידע המצוי במגוון המדעים ודחייתה המוחלטת של משפטי המטאפיזיקה שאי אפשר לתרגמם למשפטי מדע הניתנים לאימות) דחה נוירת את גישת הפוזיטיביסטים לשפה ככלל, וכמה מהרעיונות שהוצגו על ידי ויטגנשטיין המוקדם, בפרט.

ראשית טען נוירת שכל דיון בדבר איזומורפיזם בין השפה והעולם אינו יותר מהשערה מטאפיזית חסרת תועלת, כייוון שהוא מעלה את השאלה כיצד מלים ומשפטים יכולים לייצג דברים בעולם החיצוני. לסילוק רעיונות סמנטיים מפוקפקים שכאלה, טען נוירת שהשפה והמציאות עולים בקנה אחד, כיוון שהאחרונה מצויה במכלול המשפטים המאומתים שבשפה. ערך האמת של כל משפט ייקבע מתוך עימותו עם כלל המשפטים המאומתים, והיה והמשפט אינו תואם את אלו, הוא יחשב כשגוי. לחלופין, המערכת שקדמה לו תשונה במידה כזו או אחרת. אמת, אם כן, היא שאלת עקביות של טענות לשוניות, ואין לה דבר עם התאמה של משפטים לעובדות או לישויות אחרות בעולם. יתרה מזאת, קריטריון האימות ייושם למערכת כולה (הוליזם סמנטי) ולא למשפט בודד. לרעיונות אלו היית השפעה מעמיקה על האימות ההוליסטי של קוויין.

למעשה היה זה קוויין ב"מילה ועצם" (word and object) שפרסם את אנלוגיית הספינה של נוירת. באנלוגיה השווה נוירת את טבעה ההוליסטי של השפה, ועקב כך האימות המדעי, עם בניית ספינה המצויה בלב ים:

אנו כמלחים בים הפתוח החייבים לבנות מחדש את ספינתם, כשלעולם לא יוכלו לעשות זאת מהיסוד. כשקורה אחת מוסרת, אחרת חייבת להיות מונחת במקומה, ולשם כך משמשת שאר הספינה משען. כך, עם הקורות הישנות ועם עצים נסחפים, ניתן לעצב את הספינה כולה מחדש, אך זאת יעשה רק מתוך בנייתה שלב אחרי שלב.

נוירת דחה אף את הרעיון שיש לבנות מחדש את המדע על פי נתוני החושים, בטענה שנתוני החושים סובייקטיביים מדי מכדי לשמש כבסיס תקף לבנייה פורמלית של המדע. את השפה הפנומנלית בה צידדו מרבית הפוזיטיביסטים יש להחליף בשפה של פיזיקה מתמטית. ההחלפה תאפשר יצירת נוסחאות אובייקטיביות כיוון שהיא תבוסס על קואורדינטות של חלל-זמן. גישה פיזיקליסטית למדע תקדם את סילוק כל שארית מטאפיזית כיוון שתאפשר להם להיות מנוסחות במערכת טענות יחסית לעובדות הפיזיקליות.

לבסוף, נוירת טען שכיוון שהשפה עצמה היא מערכת פיזיקלית - היא מורכבת מסידור של צלילים או סמלים - ביכולתה לתאר את המבנה שלה עצמה מבלי להיקלע לסתירות.

רעיונות אלו סייעו בייסוד סוג זה של פיזיקליזם שעד היום הוא העמדה הדומיננטית ביחס למטאפיזיקה ובמיוחד לפילוסופיה של המיינד.