אברהם קריניצי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם קריניצי (כ"ט בכסלו תרמ"ז, 26 בדצמבר 1886 - ג' בכסלו תש"ל, 13 בנובמבר 1969), מן הדמויות הבולטות ביישוב היהודי ערב קום המדינה ובדור הראשון שלה. ראש עיריית רמת גן מטעם הציונים הכלליים (מאוחר יותר המפלגה הליברלית), משנת 1926 ועד למותו בשנת 1969.
קריניצי נולד בגרודנו שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), ובגיל צעיר עלה לארץ ישראל, כחלוץ בימי העלייה השנייה (1905). היה מעורב בפעולות התיישבות וביטחון ונימנה עם ראשוני ארגון "ההגנה". במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הטורקי כאחראי על כריתת העצים להסקת קטרי-הרכבות ולאחר מכן היה סגן-מנהל מפעל יציקה בדמשק.
במקצועו היה נגר. הוא הקים נגריה גדולה ביפו, שבתקופה מאוחרת יותר עברה לתל אביב, וממנה לרמת-גן. נהג לומר: "כל אחד יכול להיות ראש עיר, אך לא כל ראש עיר יכול להיות נגר".
כשהוקמה "עיר גנים" (שמה הראשון של רמת-גן), כשכונת-גנים ממזרח לתל אביב, הצטרף אליה, ועד מהרה היה לדמות המרכזית בה. ב-1926 העניק הממשל הבריטי מעמד של מועצה מקומית לרמת-גן הקטנה וקריניצי מונה לנשיא (יו"ר) המועצה הראשון. מאז ועד 1969 ניצח ב-12 מערכות בחירות ברציפות. הוא החזיק, ככל הנראה, בשיא עולמי כראש רשות מקומית: 43 שנים (24 שנים כראש המועצה ועוד 19 שנים כראש העירייה). הוא עמד תמיד בראש קואליציות של מפלגות מהמרכז והימין וכל הניסיונות להחליפו - עלו בתוהו. כבעל אמצעים מילא את תפקידו הציבורי ברמת-גן, כל השנים, ללא שכר.
קריניצי טיפח ופיתח את רמת-גן ממושבה קטנה בת 400 נפש לעיר הרביעית בגודלה במדינה, שבה 150 אלף נפש. הוא אימץ את השורות משירו של נתן אלתרמן - "נלבישך שלמת בטון ומלט - ונפרוש לך מרבדי גנים". לצד פיתוח עירוני מואץ והקמת מפעלי תעשייה שהגיעו ביזמתו לרמת-גן (עלית, פלאלום, צ.ד. ועוד), הוא נטע ברמת-גן עשרות גנים, יותר מבכל עיר אחרת בארץ.
אף שכל שנותיו היה חבר ה"הגנה", היה לו יחס מיוחד לאצ"ל וללח"י והם פעלו ברמת-גן בתמיכתו. הממשל הבריטי כינה את רמת-גן "האינקובטור של הטרור היהודי", וקריניצי ראה בכך מחמאה. בקיץ 1947 הוא נעצר על-ידי הבריטים והוחזק במחנה המעצר בלטרון חמישה שבועות, יחד עם ישראל רוקח, ראש עיריית תל אביב ועובד בן עמ"י, ראש מועצת נתניה.
עם קום המדינה התרכז בקליטת העלייה ובהקמת שני מפעלים גדולים: הפארק הלאומי ואיצטדיון רמת גן. הוא היה הראשון מבין ראשי הערים שאימצו יחידה של צה"ל, ורמת-גן מתמידה באימוץ הצנחנים כל השנים.
בנובמבר 1969, זמן קצר לאחר שנבחר לתפקיד ראש העירייה בפעם ה-12, נספה בתאונת דרכים יחד עם חתנו ישעיהו שמואלביץ ונהגו ברוך עזאני. השלושה הובאו למנוחות בחלקת קבר מיוחדת בפארק הלאומי ברמת-גן.
על שמו נקראים מעלה אברהם - דרך בנגב שפרצו הצנחנים; קריית קריניצי; הפארק הלאומי, גן אברהם ורחוב ברמת-גן. הוא הוריש את ביתו לעיריית רמת-גן ובו מצוי הארכיון והמוזיאון לתולדות רמת-גן הפתוח לציבור והנקרא "בית אברהם קריניצי". במקום תצוגה המתארת את חייו רבי-העניין וחומר ארכיוני רב אודותיו ואודות העיר מכל התקופות.
קריניצי כתב שני ספרים אוטוביוגרפיים: "בכוח המעשה" (1950) ו"במו ידי" (1959). ספריו תורגמו לאנגלית וליידיש.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מרדכי נאור, מראה מקום - רמת-גן: עבר-הווה-עתיד, הוצאת בית קריניצי, 2004, עמ' 29-24.
- אייזיק רמבה, קריניצי: דיוקנו של איש רב-פעלים, הוצאת מסדה, 1968.
