משתמש:Yehuz/ארגז חול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| {{{שם}}} | |
|---|---|
| תאריך | 21 |
| פגישה | דוד |
| נושא | מצגת |
[עריכה] רובנה
עיר ואם במחוז ווהלין . עד מלחמת העולם הראשונה היתה חלק מרוסיה , בשנת 1920 (בעקבות הסכם) עברה לשליטת פולין העצמאית , לאחר מלחמת העולם השניה עברה להיות חלק מבית המועצות ולאחר פירוק ברית המועצות הפכה להיות חלק מאוקראינה. רובנה (שפרושה ברוסית ופולנית "ישר","בדיוק") התפתחה מישוב קטן במאות ה-14 ו-15 לעיר שאוכלוסיתה מנתה ערב מלחמת העולם השניה כ-37000 תושבים (75% יהודים). בעיר חיה קהילה יהודית תוססת עד שהצורר הנאצי הביא עליה חורבן.
[עריכה] היהודים ברובנה
תחילת המאה ה-20:
יהודי רובנה שהיוו את רוב אוכלוסיית העיר, חיו בדחיקות ומשכו בעול הגלות. המוסד היחידי שהיה יכול להפיח רוח חדשה ולחולל מפנה בעיר ובקהל - היית העיריה. ראש העיר שמונה ע"י שר הפלך ושאר החברים הנבחרים היו נוצרים. לפי החוק הרוסי היהודים היו משוללי זכות בחירה. אולם בשנת 1906 מינה שר הפלך שני יהודים לעיריה (מר פנחס גאלפרסון ומר הרץ מאיר פיסיוק). כשצמחה ההשכלה באירופה היא הטביעה את חותמה גם על יהודי רובנה. בשנת 1906 בפקודת הצאר ניקולאי השני פוזרה הדומה הראשונה (הפרלמנט) והוכרז על בחירות לדומה השניה. רוחות הזמן שנשבו בקרב העמים , לרבות היהודים , דחפה את ראשי הציבור היהודי להרתם למלחמת הבחירות על אף הרדיפות וההגבלות הפוליטיות. הציונים החליטו בועידה בעיירה מירופול להציג במחוז רובנה כמועמד את זאב ז'בוטינסקי במפלגה תחת דגלנו. ה[[ציונים ערכו פרוגרמה שקבלה מאוחר יותר את השם תוכנית הלסינגפורס. בבחירות השתתפהגם מפלגת הבונד. כיוון שעל פי החור הרוסי חייב היה כל מועמד להיות בעל נכס דלא-ניידי במחוז הבחירה, רשמו החברים נכס בעיירה סמוכה 'אלכסנדריה' ואף רשמו אותו שם כתושב ותיק. זאב ז'בוטינסקי כבש את הלבבות בנאומיו ובאסיפה רבת משתתפים בעיירה אלכסנדריה הכריז : "אין אני אומר לכם כאן שלום, אלא - להתראות בארץ ישראל". מועמדותו של זאב ז'בוטינסקי בבחירות נכשלה. בעקבות המהפיכה הבולשביקית קם שלטון חדששל רוסיה המשוחררת ברובנה שביטל את כל ההגבלות הלאומיות והדתיות וליהודים כלכל הלאומים הוענקו זכויות אזרחיות שוות. בזמן מלחמת העולם הראשונה , שירתו בצבא הרוסי כ-400,000 חיילים יהודיים. כינוס גדול שלחיילים יהודיים ברובנה הוביל בהמשך להקמת אירגון חיילים יהודיים לשם הגנה עצמית על חיי היהודים, כבודם ורכושם ולשם הצטרפות לכוחות העומדים לשחרר את ארץ ישראל. ההתארגנות לא החזיקה מעמד וכשנכנס לאחר מספר חודשיםהצבא הבולשביקי לעיר רובנה התפרקו התושבים מהנשק ומההתארגנות להגנה עצמית. באותה תקופה שמשה רובנה כמרכז לתנועה הציונית ופעלו בה התנועות צעירי ציון , פועלי ציון, והמזרחי. ההסתדרות הציונית היתה פעילה בכל תחומי החיים ברובנה והקימה גני ילדים בתי ספר עממיים וגמנסיה עברית .
