M*A*S*H
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מ.א.ש (M*A*S*H; באנגלית, ראשי תיבות של Mobile Army Surgical Hospital) היא סדרת טלוויזיה אמריקנית המבוססת על סרט באותו שם. הסרט, בבימויו של רוברט אלטמן, מבוסס על הספר "M*A*S*H: A Novel About Three Army Doctors" משנת 1968, והוקרן לראשונה בשנת 1970, ואילו 251 פרקי הסדרה שודרו ברשת CBS בין השנים 1972 ו־1983. הסדרה עסקה בקורותיו של צוות בית־חולים שדה במהלך מלחמת קוריאה, ורבים מהפרקים בוססו על ראיונות עם חיילים שהשתתפו בה.
כמו הסרט, גם סדרת הטלוויזיה השתמשה באלמנטים קומיים כדי להפיץ את המסר האנטי־מלחמתי שלה. המסר הועבר בעיקר דרך התנהגותם (והערותיהם הציניות) של צמד המנתחים שעמד במרכז הסדרה. הגם שהשחקנים מוקמו בקוריאה, מקובל להאמין שהסדרה עסקה, למעשה, במלחמת וייטנאם, שעדיין התנהלה כשהסדרה עלתה לאוויר; מפיקי הסדרה טוענים שהיא עוסקת במלחמה באופן כללי. עם השנים, זנחה הסדרה יותר ויותר מאפיינים קומיים, למען מעורבות פוליטית גבוהה יותר; נהוג לייחס את השינוי הזה להרחבת מעורבותו של אלן אלדה, כוכב הסדרה, בהפקה.
צוות השחקנים ביקש לסיים את הפקת הסדרה בתום העונה העשירית שלה, אך CBS ו"פוקס המאה העשרים" שכנעו אותו לצלם עונה נוספת, מקוצרת, כדי ליצור סיום הולם. פרק הסיום של מ*א*ש, "Goodbye, Farewell and Amen", זכה לשבעים ושבעה אחוזי צפיה, שהפכו אותו לתוכנית הנצפית ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקנית - שיא שבו הוא מחזיק עד היום (מרץ 2006).
הפתיח של הסדרה היה גרסה אינסטרומנטלית לשיר "Suicide is Painless" (שנכלל בסרט, עם המלים שכתב מייק אלטמן).
[עריכה] דמויות מרכזיות
"הוקאיי" פירס - גולם על־ידי אלן אלדה. הוקאיי פירס הוא הדמות היחידה שהופיעה בכל פרקי הסדרה, לא מעט בזכות הפרק "הוקאיי", שהיה, למעשה, מונולוג ארוך שלה. פירס - המכונה "הוקאיי" על־שם דמות מתוך המוהיקני האחרון - היה הדמות המרכזית בסדרה וכן הרופא הראשי במחנה. מנתח מבריק, פציפיסט ורודף־שמלות.
"טראפר" מקנטייר - וויין רוג'רס. ידידו הטוב ביותר של הוקאיי. בעוד בספר המקורי היה טראפר הרוח החיה מאחורי המתיחות והתעלולים שבוצעו במחנה, בסדרה סופח תפקיד זה לדמותו של הוקאיי פירס, כיוון שאלדה היה השחקן הידוע יותר. רוג'רס עזב את הסדרה בתום העונה השלישית, לאחר שהתלונן כי "זהותו נגנבה".
הנרי בלייק - מקלין סטיבנסון. מפקדו הלא־יוצלח של המחנה. המטוס שבו אמור היה לשוב לארצות־הברית הופל, וכל נוסעיו ניספו; בלייק היה הדמות הראשית הראשונה שנהרגה בסדרת טלוויזיה אמריקנית. גם הוא עזב את הסדרה בתום העונה השלישית.
פרנק ברנס - לארי לינוויל. ממלא־מקומו של מפקד המחנה, ולא בוחל באמצעים - כולל "לכלוך" והלשנה על כל אחד מיושבי המחנה - כדי לזכות בעצמו במשרת המפקד. פטריוט, אולי יתר על המידה, וכן פחדן. לינוויל עצמו היה שונה מאוד מהדמות שאותה גילם, ועזב את הסדרה בסוף העונה השישית מחשש להדבק בתדמית הרעה של ברנס.
מרגרט "שפתיים חמות" הוליהאן - לורטה סוויט. האחות הראשית במחנה. בלונדינית מושכת, שבעברה מספר לא מבוטל של רומנים עם חיילים שונים. השתדלה להשאר נשית, גם בתנאי המלחמה.
"ראדאר" או'ריילי - גארי ברגהוף. יד־ימינו של מפקד המחנה, וחלומו של כל מפקד באופן כללי: בעל כשרון לנתח סיטואציות ולחזות התפתחויות עתידיות, שוגה לעתים רחוקות מאד, ולרוב מבצע את הפעולה הנכונה עוד לפני שקיבל פקודה. ברגהוף היה השחקן היחיד בסדרה שהופיע גם בסרט. כמה מאצבעות יד שמאל שלו היו קצרות מהרגיל; כיוון שאין זה סביר שאדם בעל נכות כזאת יגויס, הסתיר ברגהוף את כף ידו השמאלית, בין אם בשרוולו או כאשר אחז בדבר־מה.
מקסוול קלינגר - ג'יימי פאר. ניסה להוכיח את אי־שפיותו, לרוב על־ידי לבישת בגדי נשים, כדי להשתחרר מהצבא ולשוב לארצות־הברית. לקראת סיום הסדרה נישא לקוריאנית והחליט להשאר בקוריאה.
האב ג'ון פרנסיס פטריק מולקהי - וויליאם כריסטופר. לעתים נאיבי, אך בוודאי לא עוור. ניסה לחזק בקרב החיילים את האמונה בצדק ובסוף הטוב.
שרמן טי. פוטר - הארי מורגן. החליף את הנרי בלייק החל בעונה הרביעית בתפקיד מפקד המחנה. נאמן בכל לבו לרעייתו מילדרד, פוטר הנמרץ שימש כעין דמות אב למחנה כולו.
בי.ג'יי. האניקאט - מייק פארל. כאיש משפחה למופת, לא נטל חלק ברדיפת השמלות של הוקאיי פירס, אך בהחלט שמח להשתתף בשאר מעלליו.
צ'ארלס אמרסון וינצ'סטר השלישי - דייוויד אוגדן סטיירס. מחליפו של ברנס, ואדם בלתי־נסבל בערך באותה מידה. וינצ'סטר, בוגר הרווארד, אהב להאזין למוזיקה קלאסית (ובעיקר למוצארט), והתלונן ללא הרף על "המחנה הוולגרי" שבו הוא נאלץ לעבוד. ניסה לנצל כל הזדמנות כדי לזכות בהעברה לאתר אחר.
