CDNA
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
cDNA (קיצור של Complementary DNA, "דנ"א משלים") הוא מולקולת של DNA המסונתזת על בסיס תבנית של mRNA.
cDNA אינו חומצת גרעין טבעית, והוא מיוצר במעבדה בצורה מלאכותית. הוא משמש רבות בתהליך ההנדסה הגנטית, על מנת לאפשר ביטויו של גנים איקריוטיים בתוך תאים פרוקריוטיים.
על פי הדוֹגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית, DNA עובר תהליך של שעתוק שמשתמש בו כתבנית ליצירת mRNA. הלה משמש כתבנית לסינתזת חלבון בתהליך התרגום (ביולוגיה). בתאים איקריוטיים, לעומת תאים פרוקריוטיים, קיימים בתוך רצף הגן, בין האקסונים אשר משתעתקים ל-mRNA בשל, אינטרונים, אשר מוצאים מן ה-mRNA בתהליך השחבור. בתאים פרוקריוטיים, כאמור, לגנים אין אינטרונים ותהליך השחבור אינו מתרחש.
פעמים רבות בביולוגיה מולקולרית קיים צורך לבטא גנים מייצור איקריוטי בתאים פרוקריוטיים. לכאורה, אפשר היה פשוט להכניס לתא הפרוקריוטי רצף DNA שנשלף מהגנום האיקריוטי ולגרום לו להשתעתק, למשל על ידי שימוש בפלסמיד מתאים. אולם קיומם של האינטרונים, שלתא הפרוקריוטי אין כלים לסלק אותם, מקשה על המלאכה. לשם כך משתמשים ב-cDNA, שאינו מכיל את האינטרונים, ועובר תהליכים נוספים אשר מכינים אותו לביטוי בתא פרוקריוטי.
מספר שיטות לייצור cDNA נמצאות בשימוש, אך הנפוצה שבהן מייצרת cDNA מ-mRNA בוגר (נטול אינטרונים) על ידי שימוש באנזים רוורס טרנסקריפטאז, אשר מסוגל לסנתז גדיל DNA על גבי תבנית של גדיל RNA.
בנוסף לתפקידו בשיבוט משמש cDNA גם לייצור ספריות cDNA ושבבי DNA.
