תרבות ההיפ הופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תרבות ההיפ הופ היא תנועה שהחלה על ידי נוער אפרו-אמריקני ולטיני בניו יורק ומאז נפוצה בכל העולם. ארבעת היסודות המרכזיים שמרכיבים את ההיפ הופ הם:גרפיטי,די ג'יי,ראפ וברייקדאנס. יש המחשיבים את הביטבוקס כיסוד נוסף של תרבות ההיפ הופ. המונח היפ הופ נהפך להיות אצל רבים לשווה ערך למונחים ראפ ומוזיקת היפ הופ, אך מושגים אלו אינם ברי החלפה ויש שוני ביניהם.

[עריכה] גרפיטי

ערך מורחב – גרפיטי

גראפיטי בפריז המוחה כנגד היציאה למלחמה בעירק

גרפיטי הוא ביטוי אומנותי וסימון גבולות של כנופיות רחוב. גרפיטי לרוב מצויר בצורה לא חוקית על רכוש ציבורי. מטרות הגרפיטי: מחאה חברתית, למשל לפני מלחמת המפרץ השנייה בעירק ראש עיירית פריז קרא לאומני גרפיטי לצייר על קיר מיוחד שימחא כנגד המלחמה בעירק. תרבות ההיפ הופ אימצה בחום את הגרפיטי.

[עריכה] ברייקדאנס

ריקוד ברייקדאנס על בול

ערך מורחב – ברייקדאנס

ברייקדאנס הוא סוג של ריקוד אקרובטי המהווה את אחד מיסודות ההיפ הופ. יש המחשיבים את השיר "גט און דה גוד פוט" של ג'יימס בראון כשיר אשר היוה השראה לBreakdancing.

[עריכה] ראפ ומוזיקת היפ הופ

ערך מורחב – ראפ והיפ-הופ

למוזיקת היפ-הופ ולראפ המשתלב בה, יש קשר ישיר למוזיקה ששרו האפרו אמריקנים באפריקה, מוזיקה שהתבססה על קצב ושירה, כמו מוזיקת ההיפ הופ. חלק מהמסורות של האפרו-אמריקנים נדדו איתם לעולם החדש, מסורת השירה המשפיעה ביותר היא הדאב, זוהי מסורת שמקורה בג'מייקה ובה כלי ההקשה מופרדים משאר המוזיקה ומוחצנים, עם הזמן החלו להדביק לקצב הדאב מילים, סגנון זה התפתח בג'מייקה לרגאיי ובארצות הברית למוזיקת היפ הופ. ראפ הוא הדיבור המתלווה למוזיקת ההיפ הופ. ישנם סוגים שונים של ראפ ובהם ראפ פוליטי, ראפ שמלווה במוזיקת ג'אז, ראפ אלטרנטיבי, ראפ מחתרתי ועוד. סוג הראפ הפופולרי ביותר הוא הגנגסטה ראפ שמתאר את קירבתו של הראפר לעבריינות.

די ג'יי קול הרק שהיגר מג'מייקה לניו יורק בשנות ה-70 הפך לאחד המייצגים הבולטים של התרבות החדשה, הרק ניגן במסיבות רחוב ועם הזמן הפסיק להשתמש בתקליטי רגאיי ועבר להשתמש בתקליטים של דיסקו ורוק משום שהקהל הניו יורקי לא אהב כל כך את סגנון הרגאיי. עם הזמן החלו די ג'יים להשתמש בכמה תקליטים בו זמנית והטכניקות של מיקסוס השתכללו. הדי ג'יים החלו לדבר בזמן שהמוזיקה נוגנה והם נקראו אמ.סי.(master of ceremony) והם בעיקר הציגו את עצמם ואחרים בקהל כאשר הם משתדלים לחרוז. בחלוף הזמן הם השתכללו והחלו לשלב מילים שנחרזו בצורה מורכבת יותר כאשר בו זמנית הם דיברו על נושאים הומוריסטים ולעיתים על נושאים בעלי גוון מיני. בסוף שנות ה-70 מוזיקת ההיפ הופ החלה לחדור לקהל הרחב, כאשר היא מבססת את מעמדה לאורך שנות ה-80 ונהפכת למוזיקת מיינסטרים לכל דבר בשנות ה-90.

[עריכה] די ג'יי

ערך מורחב – די ג'יי

המושג "די ג'יי" (Disc jockey) מתייחס לאדם הבוחר ומנגן מוזיקה מוקלטת מראש עבור קהל המאזינים. המונח שימש בתחילה לתיאור שדרני רדיו אשר הציגו וניגנו תקליטים, אך כיום ישנם סוגים רבים של די ג'יי.

בהיפ הופ הדי ג'יי משתמש בתבניות ריתמיות המצויות בתקליטים קיימים, עושה עליהן מניפולציות במימד הזמן (כגון האטה או האצה של השיר וחזרה על קטעים מהשיר), מוסיף להן אפקטים, כגון סקראצ'ינג, והכל בצורה חיה וספונטנית.

תרבות הדי ג'ייז בהיפ הופ התפתחה ברחובות ניו יורק, בעיקר ברובע הברונקס, שם היו מתאספים חבורות של אפרו-אמריקנים ומבצעים מניפולציות בשירי היפ הופ, היו שרקדו ברייקדאנס לצלילי מוזיקה אותה יצר הדי ג'יי והיו שהנחו את הטקס ושרו שירי ראפ.

[עריכה] ביטבוקסינג

ערך מורחב – ביטבוקסינג

ביטבוקסינג נחשב בעיני רבים כיסוד החמישי של ההיפ הופ. ביטבוקסינג היא אומנות של יצירת קצב ומוזיקה עם הפה. המונח ביטבוקסינג לקוח ממכונות תופים ראשוניות שעשו קצב ונקראו ביטבוקס.