תרבות גרמניה המזרחית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התרבות בגרמניה המזרחית הייתה שילוב של לאומיות גרמנית עם עקרונות הריאליזם הסוציאליסטי. תחומים שונים של תרבות כמו ספרות, ציור, מוזיקה וקולנוע נשלטו על ידי המדינה ומפלגת האיחוד הסוציאליסטי. השלטונות מנעו כניסת תרבות "מנוונת" ולעומת זאת עודדו תרבות "אנטי-פשיסטית" וקומוניסטית. התרבות שימשה במידה רבה ככלי של המדינה להפיץ את האידאולוגיה הסוציאליסטית והקומוניסטית ופחות לביטוי האישי.
[עריכה] מוזיקה
כחלק מהלאומיות המזרח גרמנית, הייתה ציפייה מזמרים לשיר בגרמנית כדי לרומם את התרבות הגרמנית, אך ברבות השנים הותר מעט הרסן וניתן היה לשיר בשפות אחרות. שירים רבים שחוברו עסקו בהאדרת השיטה הקומוניסטית ומפלגת האיחוד הסוציאליסטי ששלטה במדינה. יוצרים שחיברו שירים הקוטלים את המשטר נרדפו קשות על ידי השטאזי. לעומתם, יוצרים שחיברו שירים המרוממים את המשטר זכו לטיפוח ופרסום מצד השלטונות. זמרים ששרו שירים עם ביקורת מרומזת כלפי המשטר נרדפו קשות בשנות ה-50 אך לקראת סוף שנות ה-60 גדל מעט החופש. מוזיקה קלאסית טופחה מאוד והוכחה לכך היא שבגרמניה המזרחית היו 50 תזמורות במדינה של כ-17 מיליון איש(!).
[עריכה] תיאטרון
תיאטרון, כמו שאר ענפי התרבות שימש לפאר את המדינה, הקומוניזם ואת מפלגת האיחוד הסוציאליסטי. בתחילה, הושפע הקולנוע מברטולט ברכט, שהחזיר וקידם אומנים אנטי פשיסטיים רבים. לאחר מכן התפתחה תעשיית תיאטרון בראשות שחקנים ממעמד הפועלים. על אף הליברליזציה התרבותית המוגבלת של שנות ה-70 ערקו אומנים מגרמניה המזרחית עקב הצנזורה המכבידה. אומנים אחרים ניסו לעסוק בתיאטרון לא בברלין המזרחית בירת המדינה, אלא בערים קטנות יותר.
[עריכה] קולנוע
תעשיית הקולנוע במדינה הייתה אקטיבית במידה רבה. תעשייה זו נשלטה על ידי מונופול הסרטים, DFAK) Deutsche Film-Aktiengesellschaft). הסרטים צולמו ברוח הריאליזם הסוציאליסטי ועסקו לרוב בשינוי שעברו הפועלים, ממצב של דיכוי תחת גרמניה הנאצית לשגשוג תחת השלטון הקומוניסטי החדש. בהמשך השנים סטו מהמדיניות הרשמית אך עד לא חצו את גבול הביקורת על השלטונות. מעט סרטים זרים יובאו בהתאם לרגולציות הנוקשות של המשטר הקומוניסטי.
