תל נפוליון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל נפוליון ("תל ג'רישה"; "גבעת נפוליון") נמצא בשולי רמת גן, בצדו המזרחי של הירקון בסמוך לרחוב רוקח. תל זה נחפר מספר פעמים החל מ-1927 על ידי פרופ' סוקניק וממשיכיו.
במקום אותרו שרידי יישוב קטן ששכן במקום באלף השלישי לפנה"ס, התרחב באלף השנים שאח"כ והגיע לשיאו במאות ה17-18 לפנה"ס. העיר הייתה מוקפת חומה משופעת וחלקלקה בתצורה המאפיינת את ביצורי ההיקסוס. החומה הייתה עשויה שכבות של כורכר, לבנים ואדמה כבושה ורוחבה הגיע ל3 מטרים. החומה שימשה את העיר גם במאות 14-16 לפנה"ס ואותרו במקום סממנים פלשתיים כקרמיקה פלשתית וסמני קשר עם קפריסין. באותה תקופה היו נחלי הירקון והאיילון סמוכים יותר לתל, ובמורד הנחלים (כשני ק"מ משם) שכן היישוב הפלשתי שבתל קסילה. במתחם נמצאו גם כלים באיכות גבוהה, שלדי תינוקות קבורים בכדי חרס וכבשן של בית היוצר.
ב-1950 מצא ד"ר קפלן בית קבורה ובו 18 חדרי קבורה עם כוכים בקירותיהם. נמצאו גם קדרות, צלחות, כדים, גרזן קרב, חרב ועוד. יש המזהים תל זה כ'גת רימון' ממכתבי תל עמרנה, ומכאן כי תחום רמת גן של היום שכן בנחלת שבט דן בעת ההתנחלות ('ויהד ובני ברק ['חיריה'] וגת רימון'). גם אם כך היה - נעזב השטח בשל לחץ הפלשתים ומתאור מסע סנחריב בהמשך עולה כי ב-701 לפנה"ס כבר לא היה בשטח ממלכת יהודה. הידע הכתוב על הסביבה דל ומתייחס יותר ל'בקעת אונו' מאשר לגבעות שפלת פלשת, אך בעת חפירת יסודות לבתים ברמת גן ובבני ברק נתגלו שרידים רומיים וביזנטיים וביניהם רצפת פסיפס, עקבות סכר וקברי סלעים.
